הרצל שועאי נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.המערער והמשיבים 5-3 (להלן - המשיבים), שהינם כולם בעלי זכויות בבית משותף, מנהלים מערכה נמשכת בנוגע לזכויות בנייה בגג הבית. אין זו הפעם הראשונה שבאים הם בפני בית משפט זה. בסיבוב הקודם זכה המערער, משנקבע שרשאי הוא לנצל את אחוזי הבנייה הנותרים לשם בנייה על הגג הצמוד לדירתו (ע"א 7156/96). זכייתו של המערער הושגה לאחר שנכשל בבית המשפט המחוזי בתובענה שהגיש.

2.בין בעלי הדין נתעוררה מחלוקת נוספת העוסקת בשאלה האם רשאי עתה המערער לנצל את אחוזי הבנייה על דרך בנייה בשני מפלסים. המערער הגיש ערר למשיבה 1 (להלן - המשיבה), לאחר שבקשתו להיתר בנייה לא נדונה על ידי הוועדה המקומית. המשיבה דחתה את הערר. היא קבעה שהמערער לא הרים את הנטל להראות שהוא בעל זכות בנכס הזכאי להגיש בקשה לקומה נוספת, וזאת כאשר השכנים, ביניהם המשיבים, מתנגדים לבקשה להיתר. עוד קבעה הוועדה, כי בעלי הדין רשאים לפנות לערכאות לשם הכרעה בשאלה שנתעוררה. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את עתירתו של המערער נגד החלטתה של המשיבה.

3.דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי וכי אין מנוס מפנייה נוספת לערכאות הרגילות לשם הכרעה בשאלה הקניינית. אין בכוונתנו להכריע בשאלה, שהרי אין זו המסגרת הדיונית המתאימה. הדרך שיש לילך בה הינה לפתוח בהליך אזרחי חדש בו יוכלו בעלי הדין להציג את עמדותיהם, כולל טענת המשיבים בדבר מעשה בית דין. משהמערער הוא שנקט בהליך האזרחי הראשון עליו אף לנקוט בהליך הנוסף, אם ברצונו לקבל היתר. נסיבותיו של המקרה מיוחדות הן, במיוחד לאור ההליך הקודם, ואין ללמוד ממקרה זה לגבי מקרים אחרים בהם מתעוררת שאלת הנטל והשאלה על מי מוטלת החובה לפנות לבית המשפט.

4.הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח לזכות המשיבה ובאותו סכום לזכות המשיבים.

ניתן היום, כ"ד בחשון התשס"ח (5.11.07).