ג'יימס בינסלי נ' משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

המערער נכנס לישראל בחודש יוני 2007, ומכוח אשרה שניתנה לו הוא היה אמור להיות מועסק כעובד זר בתחום הסיעוד. דא עקא, ימים ספורים לאחר שהחל לעבוד הלך מעסיקו לבית עולמו. המערער לא מיהר להסדיר את מעמדו בהמשך הדרך, והוא לא עשה זאת גם כאשר נעצר ושוחרר כדי לאפשר לו למצוא מעסיק אחר. לבסוף נעצר המערער, ועתירה שהגיש לבית משפט קמא כנגד צו ההרחקה שהוצא נגדו – נדחתה.

בערעור שבפנינו חזר המערער על טענותיו בפני הערכאה הראשונה, לאמור, הגעתו לארץ היתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת; הוא התקשה למצוא עבודה בתחום הסיעוד מאחר ואינו דובר אנגלית; מספרם של העובדים הזרים הנכנסים לישראל כדי לעבוד בסיעוד עולה על הביקוש, ועל כן מוטלת על המדינה חובה לדאוג לאלה שאינם מצליחים למצוא מעסיק, על-ידי ניודם לענפים אחרים. את כל אלה דחה בית משפט קמא, וגם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב, והאזנו לטיעוני הצדדים על-פה, לא מצאנו כי נפלה שגגה בפסק הדין.

עם זאת, לגרסת המערער נמצא לו בשלב זה מעסיק המוכן לקלוט אותו, ובלבד שיבוטל צו ההרחקה.

נוכח האמור, ובצד החלטתנו לדחות את הערעור, אנו מורים כי הרחקתו של המערער מישראל תעוכב במשך 30 ימים, במטרה לאפשר לו לפנות לרשות המוסמכת ולבקשה ליתן בידו אשרה חדשה שתאפשר לו לעבוד אצל המעסיק אותו הוא מציע.

ניתן היום, י"ב בחשון התשס"ט (10.11.08).