עו"ד יגאל גולן נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז נצרת ואח'

פסק-דין

הנשיאה ד' ביניש:

המערער מעלה טענות כנגד החלטת בית המשפט לענינים מנהליים בנצרת לדחות את העתירה המנהלית שהגיש מהטעם שעל פי סעיף 100 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, אין המערער נכלל בגדר הרשימה הקבועה בסעיף כמי שיש לו מעמד להתנגד לתכנית; מדובר בתכנית שיזמה עיריית טבריה, תכנית שסימונה ג/16127 וכותרתה "סגירה חורפית (פרגודים) לבתי אוכל - טבריה" שביקשה להתיר לבתי קפה ומסעדות המציבים שולחנות וכסאות על המדרכה לסגור סגירה ארעית את המתחם על מנת לגונן על היושבים מפני קור וגשם. המערער סבור שאין למחוקק המשנה, מתכנן התכנית, סמכות לתכנן תכנית כזו בעלת אופי ארעי וליתן היתר על פיה לתקופה קצובה בחודשי החורף. התנגדותו של המערער לתכנית נדחתה בשל היעדר מעמד להתנגד לתכנית על פי אותה הוראת סעיף 100. בפנינו הסכים המערער כי אין לו מעמד מכוח הסעיף, אך ביקש כי מעמדו לתקוף את התכנית יוכר כיוון שהוא מעלה טענה הנוגעת לסמכות ואי חוקיות. הוועדה המחוזית ובית המשפט לענינים מנהליים בנצרת דחו טענה זו ולא דנו בהתנגדות לגופה.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא לא שגה בהחלטתו; שכן, שאלת החוקיות טרם נבחנה לגופה אך על פני הדברים אין מדובר בטענת אי חוקיות מובהקת המצדיקה מתן מעמד לעותר ציבורי שאינו נמנה עם המתנגדים לפי סעיף 100. כאשר החוק קובע את רשימת בעלי המעמד להתנגד לתכנית יכיר בית המשפט בזכות עותר ציבורי לתקוף אותה כאשר אי החוקיות הנטענת בולטת ומובהקת ואין להותירה על כנה. כך, נפסק בעבר כי על עותר ציבורי, המבקש לתקן מה שנראה בעיניו כעוול אך אינו פוגע בו במישרין, להראות שפגיעתו של המעשה המנהלי הינה חמורה וקשה והיא בגדר פגיעה מהותית בשלטון החוק (ראו: עע"ם 8723/03 עיריית הרצליה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון, פ"ד נח(6) 728, 736 (2004) והאסמכתאות המופיעות שם).

לכאורה למשיבים טענות מבוססות ביחס לחוקיות הדרך בה בחרו לנקוט כדי לאשר הקמת הפרגודים. עם זאת לא נכריע בפרשנות הבסיס החוקי לתכנית לגופו כיוון שזו לא נידונה בבית משפט קמא ובוועדה המחוזית.

דין הערעור להידחות.

בשולי הדברים נעיר, כי שאלת פרגודים עונתיים מתעוררת בערים נוספות מלבד טבריה, ויתכן כי יש מקום שהגורמים המופקדים על תקנות התכנון והבנייה וכן היועץ המשפטי לממשלה ישקלו אם מצב הדין כיום מחייב הבהרה בחקיקת משנה.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה בתמוז התש"ע (07.07.2010), בפני

באי-כוח הצדדים.