צביה צלקי נ' משרד הבריאות ואח'

פסק-דין

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מ' נאור), שדחה (ביום 24.1.00) את בקשת המערער, כי יפסול עצמו מלדון בע"ש 8006/00.

1.המערערת הגישה ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית מיום 17.1.00 לדחות את עררה על אישפוזה הכפוי ולהאריך את אישפוזה הכפוי בחודש. בית המשפט המחוזי הורה על קביעת הדיון בערעור ליום 27.1.00. המשיב התבקש להגיש את תשובתו עד יום 25.1.00.

2.ביום 23.1.00 הגישה המערערת בקשה לדחיית מועד הדיון בשבועיים. בית המשפט דחה בקשה זו (ביום 24.1.00), לאחר שבדק ומצא כי אשפוזה הכפוי של המערערת עתיד להסתיים ביום 16.2.00. אותו יום הגישה המערערת גם בקשה לפסילתו של בית המשפט מדיון בעניינה. בבקשתה טענה, כי מונה לה אפוטרופוס

וכי אם הלה מסכים לאישפוזה, אין תוחלת לערעורה. לפיכך הסיקה המערערת, כי זימונה לדיון נובע ממניעים לא כשרים וביקשה, כי בית המשפט יפסול עצמו בית המשפט דחה בקשה זו בקבעו, כי אינו רואה כל סיבה לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.(ביום 26.1.00 הורה בית המשפט על דחיית הדיון).

3.בערעור שבפני שבה המערערת וטוענת, כי מונה אפוטרופוס לגופה, אף שהרשויות אינן מודות בכך. כן שבה המערערת וטוענת, כי משמונה לה אפוטרופוס לא היה מקום לזימונה לדיון והזימון נעשה ממניעים לא כשרים. עוד מעלה המערערת טענות מטענות שונות שאינן נוגעות לערעור שבפני ואשר לא הועלו בפני בית המשפט המחוזי.

4.המשיב מתנגד לקבלת הערעור. בבירור שערך, לא עלה בידיו למצוא אישוש לטענת המערערת, כי מונה לה אפוטרופוס. עוד הוא מוסיף, כי,מכל מקום, טענת פסלות מחמת מינוי אפוטרופוס אינה נוגעת כלל לבית המשפט.

5.לאחר שעיינתי בטיעונים שבפני החלטתי לדחות את הערעור. המערערת לא הביאה בפני בית המשפט המחוזי או בפני כל טענה שיש בה כדי להוות ולו ראשית עילת פסלות ומטעם זה דין ערעורה להידחות.

ניתנה היום, י"ד באדר א' התש"ס (20.2.2000).