ד"ר עדו סימון נ' אהרון כהן

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בין בעלי הדין, המתגוררים בשני בניינים סמוכים ברחוב יעל בתל-אביב, נתגלעה מחלוקת סביב מבנה צמוד קרקע, בשטח של כ-24 מ"ר, המוחזק על ידי המשיב ובו השתמש לצורך עיסוקו (ייעוץ בענייני מס).

בתביעה שהגיש בשנת 2000 לבית המשפט המחוזי עתר המערער לסעדים שונים, ובין היתר, טען כי אותו מבנה הוקם שלא כדין, תוך שחלקו פולש לחצר הסמוכה של הבניין בו הוא גר. בחודש יוני 2004 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה, ובעקבות ערעור שהוגש לבית משפט זה, הוחזר הדיון לערכאה הראשונה כדי שתפסוק במספר פלוגתאות אשר לא הוכרעו עד אז. בחודש אוקטובר 2007 שב בית המשפט המחוזי ודחה את התביעה, ועל כך משיג המערער בפנינו.

נוכח התמשכותם של ההליכים, והעובדה שבעלי הדין גרים בשכנות, ניסינו לדרבן אותם להגיע לפתרון מוסכם, ומשמאמצינו נכשלו נתנו הצדדים את הסכמתם כי בית משפט זה יפסוק בערעור מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 79א לחוק בית המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. לפיכך, שבנו ועיינו בפסקי הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי, בכתבי הטענות, הראיות וסיכומי הצדדים, ולאור כל אלה אנו פוסקים כלהלן:

א. בתום 60 ימים מהיום יסלק המשיב את האדנית/הקיר הנראים בתמונה מס' 5 שצורפה לחוות דעתו של השמאי זוהר רטנר, ונועדו לתמוך בקיר המזרחי של המבנה.

ב. בתוך 30 ימים יתקין המשיב מרזב אשר ינקז את מי הגשמים מגג המבנה אל מחוץ לחצר הבניין ברחוב יעל 2.

ג. המשיב יוכל להשתמש בעתיד במבנה לצורך ניהולו של עסק עצמאי, לדוגמה עריכת דין, ובלבד שיינתן לו היתר לכך מהרשויות המוסמכות. למערער שמורה הזכות להתנגד לכל שימוש אחר שייעשה במבנה.

לבסוף, לא נותר לנו אלא להביע משאלה כי הצדדים ישכילו לשים מאחוריהם את מחלוקות העבר, וינסו לנהל יחסי שכנות תקינים. מטעם זה אנו נמנעים מפסיקתן של הוצאות.

ניתן היום, י"ג בחשון התשס"ט (11.11.08)

.