כובשי אהרון נ' לחדב מרים ואח'

פסק-דין

ערעורו של המערער נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את תביעת המשיבים וביטל את ההסכמים שנכרתו ביניהם לבין המערער לרכישת מקרקעין באיזור עין חמד לצורך בניית בתי מגורים עבורם. בית המשפט פסק למשיבים השבה של כספים ששלמו למערער במסגרת החוזים שבוטלו, ודחה את תביעותיהם לפיצויים על נזקים שנגרמו להם, לטענתם.

המערער משיג בערעורו על קביעת בית המשפט קמא לענין זכותם של המשיבים לבטל את ההסכמים. לגישתו, היה מקום לפצל את ההסכמים לשני מיגזרים: מיגזר רכישת המקרקעין מחד, ומיגזר הבנייה מנגד. לטענתו, אם בכלל, ניתן היה להכיר בזכות הביטול של ההסכמים רק לענין הבנייה שלא נתממשה מזה 10 שנים, והיה מקום להותיר על כנם את ההסכמים לענין המקרקעין, אשר על פי הטענה אינם צריכים להיות מושפעים ממעבר הזמן.

לא נוכל לקבל טיעוני ערעור אלה. בית המשפט המחוזי קבע, וקביעתו מקובלת עלינו, כי מדובר בהסכמים לרכישת מקרקעין לצרכי בנייה, ומשכך, אין מדובר בעסקאות מקרקעין שניתן לנתקן מהיבט הבנייה, שכן לצורך תכלית זו ממש נעשתה ההתקשרות בין הצדדים. מזה עשר שנים הבנייה לא נסתייעה – בחלקו בשל מחדלי המערער ובחלקו בשל גורמים הקשורים ברשויות המוסמכות. מכל מקום, ותהא אשר תהא מערכת הנסיבות שהביאו למצב זה, התוצאה מבחינת המשיבים היא שההסכמים נותרו לאורך שנים רבות בלא סיכוי למימושם, ומצב דברים זה מקנה להם את זכות הביטול ואת זכות ההשבה.

בהינתן כל אלה, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאמץ את קביעות הערכאה קמא.

המערער ישלם למשיבים את הוצאות הערעור בסך כולל של 10,000 ₪.

ניתן היום, י"ט בחשון תשס"ה (3.11.04).