ריצ'קוב ויאצ'סלב נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.המערער (הוא המשיב שכנגד) יליד שנת 1950 נפגע בתאונת-דרכים שארעה לו בשנת 1998. כתוצאה מן התאונה סבל מפגיעת ראש ומשברים שונים. מומחה בתחום הנוירולוגיה קבע כי נותרה בו נכות צמיתה וכך קבעה גם המומחית בתחום הפסיכיאטריה.

בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט צ' סגל) קבע, כי הנכות המשוקללת מגיעה לשיעור של 59.68%, זאת לאחר שהגיע למסקנה כי אין חפיפה מלאה בין הנכות שנקבעה על-ידי המומחה בתחום הנוירולוגיה לבין זו שנקבעה על-ידי המומחית בתחום הפסיכיאטריה. את הפגיעה התפקודית העמיד בית-המשפט המחוזי על שיעור של 45%. את כושר השתכרותו של המערער חישב בית-המשפט קמא על בסיס השכר הממוצע במשק, על-פי שיעור הפגיעה התפקודית, כפי שבאה לידי ביטוי בתקופות השונות שלאחר התאונה, ועל-פי אומדן ההוצאות שהוציא המערער בעבר ושהוא צפוי להוציא בעתיד.

2.המערער מלין על כך שהפסדי ההכנסה שלו בעתיד מבוססים, כאמור, על שיעור הפגיעה התפקודית, חרף העובדה שניתן ללמוד מן השכר אותו הוא משתכר במומו כי הפסדיו רבים יותר. עוד הוא מלין על מיעוט הפיצויים שנפסקו לו בראשי הנזק של ההוצאות שנגרמו לו.

מבטחות הרכב שהיה מעורב בתאונה סבורות, כי בית-המשפט פסק למערער מעבר למגיע לו, ובערעור שכנגד שהוגש מטעמן הן מלינות על כך שבית-המשפט המחוזי לא מצא חפיפה בין הנכויות השונות, וכי הפגיעה התפקודית הוערכה ביתר.

3.לא מצאנו עילה להתערב בקביעותיו של בית-המשפט המחוזי, אשר הביא בחשבון פסק-דינו את כל הנתונים הרלבנטיים לצורך שומת הנזק. אין להתערב במסקנותיו של בית-המשפט בכל הנוגע לשיעורי הנכות שנגרמה למערער, הוא המשיב שכנגד, ואין להתערב גם במסקנותיו העובדתיות של בית-המשפט בכל הנוגע לשיעור הפגיעה ולגריעה מן ההשתכרות, ובכל הנוגע לשומת ההוצאות.

הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות.

המשנה-לנשיאה

השופטת ע' ארבל:

אני מסכימה.

ש ופטת

השופטת ד' ברלינר:

אני מסכימה.

ש ופטת

הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.

ניתן היום, י"ד בכסלו התשס"ז (5.12.06).