בנימין כהן נ' רינת גדעון ואח'

פסק-דין

שמענו את טענות הצדדים ובחנו את פסק דינו של בית משפט קמא. מצאנו כי פסק הדין מעורר קושי המצריך עיון מחדש בממצאיו ובמסקנותיו של בית משפט קמא. כוונתנו לכך שפסק הדין אינו מזכיר ולו ברמז את עדותו של עו"ד עדיאל חשין, אף שעדותו היא עדות מרכזית וחשובה לצורך הכרעה בסכסוך נשוא התביעה וממילא לא נוכל לדעת מה היתה התרשמותו של בית המשפט מאותה עדות ומהו המשקל שניתן, אם ניתן, לדברים שעליהם העיד עו"ד חשין, בין היתר בכל הנוגע להליך הרישום של הבית המשותף דנן. באותו הקשר, לא מצאנו בפסק הדין התייחסות להוראת סעיף 125 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ולהשלכותיה של הוראה זו על התוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא. לפיכך אין מנוס מהחזרת התיק לבית משפט קמא על מנת שיעיין מחדש בפסק הדין ויתייחס לסוגיות הנזכרות לעיל החסרות בו, וזאת בין אם יהא בכך בסופו של יום להוליכו לתוצאה שונה מזו שאליה הגיע ובין אם לאו. סדרי הדין באשר להליך המשלים ייקבעו על ידי בית משפט קמא. בשלב זה ועד להחלטה נוספת שתינתן על ידי בית משפט קמא, לאחר עיון מחדש בסוגיות שציינו, יעמוד בעינו פסק הדין נשוא הערעור וכן יעמוד בעינו הסעד הזמני שניתן במסגרת הערעור דנן (ר' החלטת כב' השופט ע' פוגלמן מיום 9.5.2010).

זכויותיהם של הצדדים להגשת הערעור על ההחלטה הנוספת שתינתן על ידי בית משפט קמא שמורות להם.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב כסלו, תשע"א (29.11.2010).