אברהם דורון ואח' נ' דניאל צמח ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר-שרון) מיום 3.3.2016, בת"א 22262-03-13, במסגרתו הורה על ביטול הסכמי המכר בחלקו של משיב 1 (בשיעור של 50%) בדירתו המשותפת עם בת זוגו, המשיבה 2, ברח' צה"ל 11 הרצליה (להלן: "הדירה").

בין המערערים לבין משיב 1 נחתמו מספר הסכמים, אך בסופו של יום אין מחלוקת על כך שהמערערים שילמו למשיב 1 סך של 275,000 ש"ח עבור חלקו בדירה ועוד סך של 75,000 ש"ח אשר על אודותיו קיימת מחלוקת: אם שולם כתשלום נוסף עבור הדירה – כדעת משיב 1 (בנוסף לסכום זהה שהיה על המערערים להשלים כדי סכום של 150,000 ש"ח); או כהלוואה – כדעת המערערים.

במסגרת התביעה בבית המשפט המחוזי התבקש בית המשפט להורות על ביצוע בעין של ההסכמים ולהורות על רישום זכויותיהם של המערערים על הדירה. שני המשיבים התנגדו לסעד המבוקש.

בה בשעה שבית המשפט המחוזי קיבל את גרסתם של המערערים באופן מלא, הוא דחה לבסוף את התביעה, מפני שעובר לחתימת ההסכמים בין המערערים לבין משיב 1, בית המשפט לענייני משפחה שדן בסכסוך הקיים בין שני המשיבים, מינה כונס נכסים על הדירה ומשכך נקבע כי ההסכמים שנכרתו בין המערערים לבין משיב 1 היו נטולי תוקף.

במהלך הדיון לפנינו, נתנה משיבה 2 את הסכמתה לקבלת הערעור ואף בא-כוח המערערים מוכן היה להוסיף סכום מה כתשלום נוסף עבור הדירה.

במצב זה שנוצר, חרף העובדה שפסק הדין היה נכון בשעתו, נוכח הסכמתה של משיבה 2 – אשר בגין שמירת זכויותיה בדירה מונה כונס הנכסים – הושמט הקרקע מתחת לקביעה היחידה שעמדה בבסיס פסק הדין.

בנסיבות אלו אפוא הערעור מתקבל על כל המשתמע מכך. משיב 1 יישא בהוצאת המערערים בסך של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ה באדר התשע"ח (12.3.2018).