Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archiveCivil appeal

אילן שטרק ואח' נ' David Geller

CA 3800/14 was decided on 10 June 2015.

The court's decision, in its own words.

אין אנו קובעים את סדר הדיון והיקפו, ומשאירים סוגיות אלה להכרעת בית המשפט המחוזי, שלא יהיה כבול להכרעה הקודמת, שבשלב זה אנו מתלים את תוקפה. בית המשפט המחוזי יתן דעתו לחיוב המערערים דכאן בהוצאות המשיב, כאמור בפסקה י' לפסק הדין קמא, ויכריע בשאלת ההוצאות על-פי שיקול דעתו, כנגזר מהכרעתו במחלוקת לגופה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 10 June 2015.

Court
The Supreme Court, sitting as a court of civil appeals
Case
CA 3800/14
Opened
2014
Decided
10 June 2015
Length
2 pages

The panel

  • י' דנציגר
  • ע' פוגלמן
  • מ' מזוז

This is how to cite the ruling.

ע"א 3800/14 אילן שטרק ואח' נ' David Geller (10.6.2015)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א 3800/14

לפני: כבוד השופט י' דנציגר · כבוד השופט ע' פוגלמן · כבוד השופט מ' מזוז

המערערים: 1. אילן שטרק · 2. יצחק עומר

נגד

המשיב: David Geller

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 08.04.2014 בת"א 1074/08, שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיאה, השופטת ד' פלפל

תאריך הישיבה: כ"ג בסיון תשע"ה (10.6.15)

בשם המערערים: עו"ד נועה הבדלה; עו"ד גל ליפשיץ

בשם המשיב: עו"ד דוד אורן; עו"ד רועי אקרמן

פסק-דין

בתביעתו לפני הערכאה הדיונית טען המשיב כי במהלך חודש יוני 2006 קיבלו ממנו המערערים הלוואות אישיות בסכום כולל של 434,000 דולר ארה"ב – 384,000 דולר ארה"ב למערער 2 ו-50,000 דולר ארה"ב למערער 1.

בסעיף 88 לכתב הגנתם טענו המערערים שהסכומים דנן שהועברו אליהם אינם נוגעים לענייני החברה וכי הם ניתנו להם כהלוואות שטרם הגיע מועד פרעונן. עוד טענו המערערים כי מועד הפרעון המוסכם אמור היה להיות מועד גיוס הון לחברה בדרך של הנפקה.

המערער 2 אישר בעדותו שמדובר בהלוואה פרטית, הגם שהוסיף שלא נערך הסכם הלוואה בינו לבין המשיב. לעומתו, המערער 1 טען בעדותו שלא קיבל הלוואה פרטית מהמשיב, אלא תמורה בגין מכירת מניות.

בית המשפט המחוזי לא קיבל את גרסתו של המערער 1 בקובעו כי לא הונחה לגרסה זו תשתית ראייתית כלשהי, וכן בהסתמך על הסתירה שנפלה בין גרסאותיהם של המערערים והסתירה שנפלה בין גרסת המערער 2 לבין האמור בכתב ההגנה. מכאן הסיק בית המשפט המחוזי כי צריך שיחול במקרה זה הכלל המשפטי של הודאה והדחה, שלפיו על הנתבעים (המערערים דכאן) להוכיח את גרסתם במקרה דנן, דבר שלא עלה בידם (פסקה ט' לפסק הדין קמא).

דא עקא, שבית המשפט המחוזי נמנע מלהתייחס למכלול הראייתי, שלחלקו הוא עצמו מפנה בהחלטתו מיום 23.11.2010 (פסקה ה' להחלטה) בנושא שבנדון.

אשר על כן, אנו מורים כי השאלה נשוא ערעור זה תחזור לערכאה הדיונית על מנת שזו תבחן את המכלול הראייתי שהונח לפניה ותנמק הכרעתה כדבעי.

אין אנו קובעים את סדר הדיון והיקפו, ומשאירים סוגיות אלה להכרעת בית המשפט המחוזי, שלא יהיה כבול להכרעה הקודמת, שבשלב זה אנו מתלים את תוקפה. בית המשפט המחוזי יתן דעתו לחיוב המערערים דכאן בהוצאות המשיב, כאמור בפסקה י' לפסק הדין קמא, ויכריע בשאלת ההוצאות על-פי שיקול דעתו, כנגזר מהכרעתו במחלוקת לגופה.

ניתן היום, כ"ג בסיון התשע"ה (10.6.2015).

שופטשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools