נעמה פרנק ואח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע ואח'

פסק-דין

1.לפנינו עתירה נגד בית-הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע ו26- משיבים נוספים.

ביום 31.7.01 נתן בית-הדין האזורי לעבודה, לאחר שמיעת טענות הצדדים, צו מניעה זמני, לבקשת ועד עובדי פויכטונגר - תעשיות אשדוד (1994) בע"מ. בצו זה, אסר בית-הדין האזורי על ארבע חברות מקבוצת "פויכטונגר" (המשיבות 1-4 בהליך לפניו) ובהן פויכטונגר תעשיות אשדוד (1994) בע"מ, לפעול לכל שינוי במצב הבעלות ו/או השליטה בחברות אלה. עוד אסר על המשיבים לפניו לבצע כל פעולה בקשר עם עסקה למכירת מניות, או זכויות לבעלות, או שליטה בארבע החברות הנזכרות.

2.העותרים שלפנינו, הם חלק מבעלי מניות, או בעלי עניין בחברת "פויכטונגר תעשיות בע"מ" המכונה בעתירתם, וכך נכנה אותה אף אנו, "חברת תעשיות" או "החברה הסבתא". ה"חברה הסבתא" היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה. אחת מחברות הבנות שלה הינה"פויכטונגר אלקטרו-מכניקה בע"מ". לחברה האחרונה חברות בת שונות ובהן: "פויכטונגר - תעשיות אשדוד (1994) בע"מ". החברה הנכדה, חברת הבת וחברת הסבתא הן בהתאמה משיבות 1, 4 ו2- בפני בית הדין.

3.העותרים טוענים בעתירתם, כי הם מוכרים פוטנציאליים בעסקת מכירת מניות העתידה להתבצע בחלק ממניות "חברת תעשיות". מתנהל משא-ומתן בין אחד המשיבים מר עזריאל פויכטונגר, המשמש כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של "חברת תעשיות", לבין משקיע פוטנציאלי, שביקש בינתיים שלא לחשוף את זהותו. מדובר במכירת מניות פרטית מחוץ לבורסה. בנוסף מנהל מר עזריאל פויכטונגר מו"מ עם משקיעה פוטנציאלית נוספת - חייל אחזקות (1965) בע"מ, אשר פנתה למר עזריאלי והציעה לו לרכוש חבילת מניות בחברת "פויכטונגר השקעות (1994) בע"מ" (להלן: חברת ההשקעות) שהיא המשיבה 3 בפני בית הדין. חברת ההשקעות אינה חלק מהקונצרן והיא חברת נכסים אשר בה מרוכזים נכסי נדלן, ניירות ערך ומזומנים. חברת ההשקעות מחזיקה בפחות מ15%- מהון המניות של "חברת תעשיות" ובפחות מ20%- מזכויות ההצבעה של חברת תעשיות.

4.העותרים טוענים, בקליפת אגוז, כי צו המניעה הזמני שניתן על-ידי בית-הדין לעבודה, צו שאסר על העברת מניות, הוצא בחוסר סמכות והוא בטל מעיקרו. הדרך היחידה לבטלו, לטענתם, הינה עתירה לבית-משפט זה. עוד טוענים הם, כי הם לא צורפו כצד להליך בפני בית-הדין האזורי לעבודה. הם אינם מבינים, לטענתם, מניין נטל לעצמו בית-הדין סמכות לאסור עליהם, לעשות דיספוזיציות כרצונם במניותיהם, שהן רכושם וקניינם, ובפרט כשלא היו צד לדיון.

5.על כן, מבקשים העותרים מבית-משפט זה, צו על-תנאי, בו יוצהר כי החלטת בית-הדין לעבודה היא בטלה או שדינה להתבטל בהיותה חורגת מסמכותו של בית-הדין האזורי לעבודה, וכן בשל כך שהעותרים לא צורפו להליך המשפטי, במסגרתו ניתנה החלטה בבית-הדין. כך נעשה לטענתם בניגוד לדין וחרף העובדה שההחלטה נוגעת לעניינם ופוגעת בהם קשות. עוד מבקשים הם שבית-משפט זה יקבע, שאין כל איסור על העותרים (ואחרים) לבצע כל פעולה בקשר לעסקת מכירת מניות, או זכויות בעלות, או שליטה, כפי שהורה בית הדין. בנוסף, ביקשו העותרים צו-ביניים דחוף, המצהיר כי אין לפעול על-פי ההחלטה, בהיותה חורגת, על-פניה, מן הסמכות, הכל עד מתן פסק-דין בעתירה.

המשמעות המעשית של הבקשה האמורה לצו-ביניים היא, ביטול לאלתר של החלטת בית-הדין האזורי לעבודה. אם יוצהר, בין כסעד זמני ובין כסעד סופי שהחלטת בית-הדין בטלה - פועל יוצא מכך יהיה שניתן יהיה לעשות דיספוזיציות בלא הגבלה.

6.הגענו לכלל מסקנה, כי יש לדחות עתירה זו על הסף וממילא, אין מקום להוצאת צו-ביניים כמבוקש על-ידי העותרים.

7.העותרים הינם לטענתם, צד ג', זר להליך, אשר זכויותיו נפגעו שלא כדין מן הסעד הזמני שניתן בבית-הדין האזורי לעבודה. תקנתם של העותרים היא בתוך מערכת בית הדין לעבודה, ולא בדרך של פנייה לבית משפט זה. אין מקום להתערבותו של בית משפט זה, בודאי לא בשלב זה של ההתדיינות. אם, אכן, כטענת העותרים צריך היה לצרף לבקשה בפני בית הדין את בעלי המניות (ובהם העותרים) בחברת הסבתא, (ולא רק את חברת הסבתא עצמה), העותרים זכאים לבקש להצטרף להליך בבית הדין האזורי. העותרים לא צרפו לעתירתם את ההסכם הקיבוצי בגינו ניתן הצו הזמני בבית הדין לעבודה, וגם לא את שאר כתבי בית הדין. עם זאת, אין הם חולקים על כך שיש יחסי עובד-מעביד בין המבקשים בבית הדין לבין חברת פויכטונגר - תעשיות אשדוד (1994) בע"מ. טענתם היא כי הסעד (הזמני) שניתן שם פוגע בהם שלא כדין ובית הדין אינו מוסמך לתת את הסעד הזמני כאמור. גם טענה זו על העותרים להעלות במסגרת בתי הדין לעבודה, ולא בבית משפט זה.

8.אנו דוחים את העתירה על הסף וממילא אין מקום לצו ביניים.

ניתן היום, א' באלול התשס"א (20.8.2001).