מרקו כהן נ' שלום כהן ואח'

פסק-דין

1.לאחר שיח ושיג חזר בו המערער מערעורו ככל שהוא נוגע לסוגיות שלהלן:

(א) הפחתת שכר עבודה;

(ב) אי חלוקת דיבידנד;

(ג) מעשי גזל, קיפוח ומרמה;

(ד) אי המצאת מסמכים ודוחות כספיים;

(ה) תשלום משכורות שלא כדין לבניו של המשיב;

(ו) רכישת רכבים יוקרתיים על חשבון החברה;

(ז) פגמים בכינוסה של האסיפה הכללית מיום 24.11.99 והפסקת כהונתו של המערער כדירקטור בחברה;

(ח) גזל מוניטין.

2.נותר לפנינו ערעורו של המערער בכל הקשור לאי תשלום דמי שכירות עבור חלקו של המערער במקרקעין שהינם בבעלות משותפת של הצדדים וששימשו את החברה לצורך ניהול עיסקה.

3.לטענת המערער לא שולם לו במהלך השנים חלקו בדמי השכירות.

לטענת המשיב, הוסכם בינו לבין המערער כי המקרקעין יועמדו לרשות החברה, לצורך ניהול עסקה, ללא תמורה על מנת להקל על החברה.

4.בית המשפט קמא קיבל את טענת המשיב וקבע כי אכן היה מקובל על שני הצדדים במשך שנים, עד להפחתת שכרו של המערער, כי שניהם יעמידו את המקרקעין לשימושה של החברה ללא תמורה.

5.כל אחד מן הצדדים ביקש לתמוך בעמדתו שלו תוך העלאת טענות מטענות שונות והוצגו לעיוננו חוות הדעת שהוגשו על ידי שני הצדדים, בדבר שווי דמי השכירות הראויים, שהפער ביניהם משמעותי ביותר בלשון המעטה.

6.לאחר שעיינו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, בחנו את חוות הדעת הנזכרות לעיל ושמענו את השלמת טיעוני הצדדים בעל פה לפנינו הגענו לכלל מסקנה, על דרך האומדנה, כי לסילוק כל טענותיו של המערער בגין אי תשלום דמי השכירות הראויים עבור חלקו במקרקעין, היה על החברה לשלם לו, בגין כל התקופה בה עוסק פסק דינו של בית המשפט קמא, סך של 160,000 ש"ח בערכים דהיום. לסכום זה לא יווסף מס ערך מוסף.

7.מאחר ובדין השית בית המשפט קמא הוצאות בסך 100,000 ש"ח על המערער, ישלמו המשיבים למערער סך של 60,000 ש"ח בלבד, בתוך 30 ימים ממועד פסק דין זה.

8.בנסיבות העניין לא ראינו לנכון לחייב בהוצאות בערכאתנו.

ניתנה ביום, ה' בשבט תשע"ג (16.1.2013).

תוקנה היום, ט"ז באדר תשע"ג (26.2.2013).