זנון קלוגר נ' דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ ואח'

פסק-דין

בפתח הדיון הבהרנו לבא-כוח המערער כי לא נתערב בפסקי-דין בית המשפט קמא והצענו למערער למשוך את ערעורו מבלי שיחוייב בהוצאות.

איפשרנו למערער להשיב להצעתנו לאחר שנשמע את טיעוני הצדדים בע"א 3081/12 שהצדדים לו הם בחלקם אותם צדדים של הערעור דנן. לאחר ששוחח עם מרשו הודיענו בא-כוח המערער כי הוא עומד על ערעורו.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות.

יש ממש בטענות המשיבה 1 (להלן: "החברה"), כפי שפורטו בעיקרי הטיעון שהוגשו על ידי עו"ד הראל, כמנהל מיוחד מטעמה.

צו הפירוק ניתן נגד החברה והיא זו שרשאית להגיש ערעור כנגד צו הפירוק שניתן נגדה. המערער – מר זנון קלוגר – שרשום כבעלים של 50% ממניות החברה בחר להגיש את הערעור דנן מבלי שקיבל את רשותו של בית המשפט שלפירוק.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט אורנשטיין) איפשר למערער בפסק דינו מיום 20.8.2013 להמשיך ולנהל אך ורק את ערעור החברה על החלטת כבוד השופט שוחט בעניין אכיפת פסק דין זר שניתן לטובת המשיבה 2 – גזפרום טרנסגז אוכטה בע"מ – כנגד החברה (הוא הוא ע"א 3081/12 שנשמע לפנינו היום). משכך, לא היה המערער רשאי לעשות דין לעצמו ולנקוט בהליכים בשם החברה המיוצגת על ידי מנהל מיוחד. לא למותר לציין, שהמערער גם בחר שלא לקבל את הסכמת כונס הנכסים, שמונה על מניותיו על ידי ראש ההוצאה לפועל (בתיק הוצל"פ 03-16158-13-2), בגין חוב שיש לו כלפי המשיב 3, בהליך שלפנינו.

מהמצטבר עולה כי המערער מנהל את הערעור דנן בחוסר סמכות ואנו דוחים אותו על הסף. למעלה מן הצורך נציין, כי אף לטעמנו התקיימו במקרה דנן מספר עילות פירוק שהצדיקו מתן צו לפירוקה של החברה.

המערער יישא בשכר טרחת המשיבים כדלקמן:

לחברה (המשיבה 1) - סך 20,000 ש"ח

למשיבה 2 - סך 20,000 ש"ח

למשיב 3 - סך 20,000 ש"ח

בנסיבות המקרה, לא ראינו לעשות צו להוצאות לזכות כונס הנכסים הרשמי.

ניתן היום, כ"ה באדר ב' תשע"ד (27.3.2014).