אור ים עיבוד שבבי בע"מ ואח' נ' IMI Defense ואח'

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

א. לאחר עיון ושמיעת טיעוני באי כוח הצדדים ראינו לנכון לדחות את עיקר ערעורם של המערערים מכוח סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לא מצאנו כי יש מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין. ממצאים אלו תומכים במסקנה המשפטית שאליה הגיע בית המשפט. משכך, אין אנו יכולים להתערב בפסק הדין ולקבוע כי המשיבים הפרו את התחייבויותיהם כלפי המערערת 1, והם הם אלה שגרמו בפועל לסגירת מפעלה ולפיטורי עובדיה. לא ראינו מקום להתערב בקביעת בית המשפט קמא לפיה חוייב המערער 2 – בעל השליטה במערערת 1 – בחיוב אישי בחובותיה של המערערת 1. למותר לציין שלא מצאנו שנפלה טעות כלשהי שבחוק בפסק הדין.

ב. (1) בפסק הדין מיום 19.6.2016 הורה בית המשפט המחוזי לתובעים (המערערים דכאן) לשלם לנתבעים 2-1 (המשיבים 2-1 דכאן) שכר טרחת עורך דין בסך 150,000 ש"ח והוצאות מסויימות. ביום 12.7.2016 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין משלים בעניין שכר טרחת עורך דין והוצאות שישולמו על ידי המערערים לנתבעת 3 (המשיבה 3 דכאן), בו הורה על תשלום סך של 560,000 ש"ח (8% מסכום התביעה המתוקן) בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עורך דין וסך של 82,000 ש"ח בגין הוצאותיה של המשיבה 3.

(2) כל אחד מהצדדים בהליך שלפנינו תוקף את קביעות בית המשפט קמא ונימוקיו עמו.

(3) המערערים טוענים, בין היתר, כי הם ניהלו את ההליך בהגינות ומתוך אמונה בצדקת דרכם וכן כי לא מדובר בתביעה רחבת היקף במידה כזו המצדיקה פסיקת שכר טרחה והוצאות בשיעורים כפי שנפסקו. לכל הפחות, כך נטען, יש להפחית את סכום שכר טרחת עורך הדין שנפסק לזכות המשיבה 3 לסכום שכר טרחת עורך הדין שנפסק לזכות המשיבים 2-1.

(4) המשיבים 2-1 טוענים, בין היתר, כי סכום שכר טרחת עורך הדין שנפסק לזכותם נמוך יתר על המידה, ובפרט בהתחשב בכך שעדיהם היו רבים מעדי המשיבה 3, והם נאלצו להעיד על פני ארבע ישיבות הוכחות, בעוד שעדי המשיבה 3 העידו בישיבה אחת בלבד.

(5) המשיבה 3 טוענת, בין היתר, כי התביעה נגדה נדחתה מכל וכל ושלפיכך היה מקום לפסוק לזכותה סכומי שכר טרחת עורך דין והוצאות גבוהים יותר. כן נטען כי מדובר היה בתביעה ובה טענות רבות כשבמסגרתה הוגשו מסמכים רבים, מה שחייב אותה להגיב בפרוטרוט, תוך עבודה מתמשכת מול גורמי המשיבה 3 שבארה"ב. עוד נטען כי ברשותה של המשיבה 3 הסכם שכר טרחה ופירוט מדוייק של היקף שעות עבודה שמצדיק הענות לבקשתה לצירופם כראיות בשלב הערעור והעלאת סכום שכר טרחת עורך הדין שנפסק לזכותה.

(6) לא ראינו לנכון לאשר את הגשת הראיות החדשות בשלב זה. המשיבה 3 רשאית ויכולה הייתה להגיש לבית המשפט המחוזי מסמכים אלו, על אף האמור בפסקה 235 לפסק הדין, ומשלא עשתה כן אין הצדקה לאשר קבלתם ולבחנם בשלב הערעור.

(7) הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בנקל בקביעת הערכאה הדיונית בנושא שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט [ראו לדוגמא: ע"א 9535/04 סיעת ביאליק נ' סיעת יש עתיד, פ"ד ס(1) 395,391 (2005); ע"א 8880/13 וינשל נ' מדינת ישראל פסקה 74 (30.8.2016)]. ואולם, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. בפרט, ערכאת ערעור מוסמכת ורשאית לשקול ולהכריע לשנות מסכומי שכר טרחת עורך דין שעליהם הורתה הערכאה הדיונית, אם אלו נראים לה חריגים. הדברים יפים שבעתיים שעה שהערכאה הדיונית קובעת כי שכר הטרחה יעמוד על שיעור אחוזי מסויים מסכום התביעה שעה שמדובר בתובענה העוסקת במחלוקת מסחרית וכשאין מדובר בתביעה נזיקית.

(8) לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים כולם בכל הקשור לרכיבי שכר טרחת עורך הדין ראינו לנכון להורות כדלקמן:

(א) שכר טרחת עורך דין המשיבה 3 יופחת ויעמוד על סך 350,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

(ב) שכר טרחת עורך דין המשיבים 2-1 יישאר בעינו ויעמוד על סך 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

(9) לא ראינו לנכון להתערב בסכומי ההוצאות שעליהם הורה בית המשפט קמא.

ג. בהתחשב בכל האמור לעיל ולפנים משורת הדין, לא ראינו לנכון לעשות צו להוצאות בערכאה זו.

ניתן היום, כ"ז בסיון התשע"ז (21.6.2017).