דוד דואני נ' הועדה לרישום שיכונים ציבוריים ואח'

פסק-דין

1.המערער טוען לזכויות קניין (חכירה לדורות) בשטח של 1178 מ"ר, בעוד שלטענת המשיבים אין לו זכויות בשטח העולה על 840 מ"ר (כולל שטח שפ"פ).

2.נאמר בקצרה, כי טוב היה לתביעת המערער משלא הוגשה מלכתחילה, והדברים נכונים במשנה תוקף לערעור שבפנינו.

שורה ארוכה של מסמכים מעידה על כך שהמערער קיבל זכות חכירה בשטח של 840 מ"ר בלבד (לרבות בקשות להיתרי בניה שהוגשו על ידי המערער, הסכם חכירה שנחתם בינו לבין מינהל מקרקעי ישראל ואישור זכויות של "עמידר").

3.נסיונו של המערער "להתעבר" על תוכנית שהופקדה וביני לביני אושרה (מוצג 3א לסיכומיו) אין בו ממש, משורה של טעמים, שהחשובים לענייננו הם שאין לגזור מהתוכנית זכויות קנייניות, וכי בסעיף 32 להחלטת ועדת הערר נקבע כי אם ייקבע שלמערער זכות קניינית בשטח הרי שהתוכנית לא תאושר.

4.לכך יש להוסיף את הממצא העובדתי המובהק של בית משפט קמא, כי השביל שהמערער טוען לזכויות קניין בו שימש עשרות בשנים את התושבים.

5.אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות המשיבות 1 ו-4, 2 ו-3 בסך 10,000 ₪ כל אחת (סה"כ 30,000 ₪).

ניתן היום, ו' בניסן התשע"ח (22.3.2018), בנוכחות הצדדים.