ששי דוד נ' הכונס הרשמי ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א. המערער – פושט רגל – משיג על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 7.10.14, שלא אישרה את בקשתו להפטר וזאת בשל התנהלות המערער במחלוקת מול המשיב 2 בעניין נכס מסויים, שמצאה ביטוי בפסיקה של בית המשפט המחוזי בהליך אחר, וכן היעדר פירוט לגבי מקורות כספיים ועוד. עם זאת אושרה זכותו של המערער להגיש בקשה חדשה להפטר לאחר 1.9.15.

ב. בערעור נטען כי המערער עומד בתשלומיו החודשיים, כי מצבו הכספי והכללי אינו טוב, ויש לזכותו בהפטר. הובהר בדיון כי טרם הוגשה בקשה חדשה להפטר.

ג. מטעם משיב 2 צוין, כי הוא נכון לויתור על תביעות חוב כלפי המערער, כולל חובות שנוצרו בשנים האחרונות, בתנאי של התחייבות מצד המערער לחדול מן ההליכים בקשר לנכס שבמחלוקת. המערער נכון – מנגד – שלא לתבוע את המשיב 2, אך לטענתו שומר זכויותיו לתביעה נגד הרשויות.

ד. מטעם כונס הנכסים הרשמי נטען, כי המערער אמנם משלם את תשלומיו אך אינו מגיש לכנ"ר דו"חות כנדרש, ואין הכנ"ר יודע את מלוא התמונה. הכנ"ר תומך בעמדת משיב 2.

ה. הגם שככלל אין מגבילים זכות לגישה לערכאות, סברנו כי יתכן שבמקרה דנא כדאי גם למערער להגיע להבנה – אך ברי כי ככל שאין מדובר במהלך כולל, עלול כל הליך לגרור גם את משיב 2, ומה הועילו חכמים בתקנתם.

ו. בנסיבות אלה איננו רואים מקור להיעתר לערעור. ככל שתוגש בקשת הפטר חדשה עליה לכלול את כל הפירוט שאליו נדרש בית המשפט קמא בפסקה 11 להחלטתו מ- 7.10.14. בית המשפט יעיין מן הסתם גם באמור בפסק דיננו.

ז. איננו נעתרים איפוא לערעור. בנסיבות אין צו להוצאות. אך בית המשפט קמא יוכל להביא בחשבון גם הליך זה כשידון בבקשה החדשה אם תוגש.

ניתן היום, ב' בטבת התשע"ו (14.12.2015).