גבריאל בראנץ ואח' נ' גוריון ימין

פסק-דין

1.המשיב, הוא המערער שכנגד (להלן: המשיב), נפגע בתאונת דרכים ביום 27.7.1998, כשהיה בן 48. המומחה בתחום האורתופדי קבע למשיב נכות בשיעור של 10% בגין פגיעה בעצב הפרונאלי. המומחה בתחום הפסיכיאטרי קבע נכות (בגין מחלה הסכיזופרניה) בשיעור של 70% שאינה קשורה לתאונה. בית המשפט המחוזי ציין כי עיקר השתכרותו של המשיב עובר לתאונה באה לו מעבודות פיזיות קשות, בעיקר של בניין וסבלות, וכי במידה רבה אין הוא כשיר עוד לעבודות מסוג זה, למצער ככל שמדובר בהנפה של משאות כבדים. עוד ציין בית המשפט כי נכותו הנפשית הגבוהה של המערער, שכאמור לא נמצא קשר בינה לבין התאונה, מגבילה אף היא את כושר ההשתכרות. בנתונים אלה, ולאור העובדה שהמשיב אינו בעל השכלה או הכשרה מקצועית מיוחדת, העריך בית המשפט את הפסד ההשתכרות עקב התאונה בשיעור של 50%. על בסיס נתונים אלה הוסיף בית המשפט ואמד את הפיצויים בראשי הנזק השונים: הפסד השתכרות (373,942 ש"ח), כאב וסבל (29,784 ש"ח), עזרת הזולת וניידות (15,000 ש"ח), הוצאות בעבר (5,000 ש"ח) והוצאות בעתיד (4,000 ש"ח). לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, לפי חישוב בשיטת "פרלה עמר", וניכויים נוספים, הועמד הסכום לתשלום על סך של 336,992 ש"ח. על פסק דין זה משיגים שני הצדדים.

2.לאחר שבחנו את טענות הצדדים ראינו מקום להתערב בנקודה אחת בלבד, והיא נוגעת בשיעור הפסד ההשתכרות שנגרם למשיב בעקבות התאונה. ניתן בהחלט לקבל את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לאור העבודות שעסק בהן המשיב עובר לתאונה, והמגבלות הנובעות מהנכות האורתופדית, הפסד ההשתכרות עקב התאונה צריך להיות גבוה יותר מהנכות הרפואית של 10%. עם זאת, העובדה שנקבעה למשיב נכות רפואית של 70% בגין מחלת נפש שאינה קשורה לתאונה, ושהתפרצה לאחר התאונה, מובילה למסקנה כי לא היה מקום לקבוע את הפסד ההשתכרות בעקבות התאונה על שיעור של 50%. אנו סבורים כי התוצאה תהא מאוזנת והולמת יותר אם שיעור הפסד ההשתכרות יחושב לפי 30%. החישוב יתוקן איפוא לפי המדדים שקבע בית המשפט המחוזי, ולפי שיעור הפסד השתכרות של 30%, במקום 50% כאמור. שיעור זה מביא בחשבון גם את העובדה שבסיס השכר שנקבע בבית המשפט המחוזי הוא נמוך כשלעצמו.

ביתר הקביעות של הערכאה המבררת לא ראינו עילה להתערב. התוצאה היא שהערעור מתקבל במובן האמור לעיל, והערעור שכנגד נדחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח טבת, תש"ע (14.01.2010).