מועצה אזורית שדות נגב (עזתה) נ' עיריית נתיבות

פסק-דין

ערעור זה נסב על סכסוך בין שתי רשויות ציבוריות, המועצה האזורית שדות נגב (לשעבר עזתה) ועיריית נתיבות, ועניינו טענת שדות נגב כי נתיבות לא מילאה את חלקה בהחזקת מוסדות חינוך משותפים לשתי הרשויות. לעניין זה הקימו השתיים, על פי הסכם מ-1990, עמותה שפעלה כשבע שנים, עד 1997, ולימים (2003) הוגשה בקשה מוסכמת לפירוקה. מה שלא נגמר, ולמעשה הונח כתביעה בבית המשפט המחוזי בתיק שהוגש ב-2001, היה טענות שדות נגב כאמור, שעמדו על פי הטענה על מיליוני שקלים (בבית המשפט קמא היה גם משרד החינוך צד). שדות נגב סברה כי על נתיבות להעביר לה מחצית מגרעונות העמותה. לא ניכנס לפירוט המחלוקות, אך בית המשפט המחוזי בפסק דין מיום 20.12.09, דחה את תביעת שדות נגב. בית המשפט סבר כי החיוב הוא על העמותה ואין שדות נגב יכולה לתבוע בשמה; ועוד, המדובר, בשאלות בעניין תנאים סוציאליים של העובדים, שלא הוכחו כדבעי לדעת בית המשפט. בית המשפט קבע עוד כי שדות נגב לא הוכיחה את הבסיס לנטילת הלוואות שעליהן תבעה, ולא העידה עד מרכזי – מר קלעג'י שהיה מנכ"ל משרד הפנים בעת הרלבנטית. בכל מקרה נקבעה גם התישנות. לא נתקבלו אף טענות להתחייבות שלטונית של משרד החינוך. סוף דבר, התביעה נדחתה.

בערעור חולקת שדות נגב על היות התביעה הנכונה בשם העמותה, כפי שקבע בית המשפט קמא, שכן - כנטען - בהליכי הפירוק נקבע שנושא הגמלאות לעובדים לא יידון בתביעת הפירוק ועל כן מקומו בהליך דנא. נטען גם כי חוות דעת שהוגשה מטעם שדות נגב לעניין זה היתה תקפה, ולא כקביעת בית המשפט קמא. לגבי ההלוואות נטען, כי לא חלה עליהן התישנות. מנגד טוענת נתיבות, כי בכל חודש שולמו לשדות נגב על פי חשבונות שהגישה כל הכספים הרלבנטיים ואין עוד חוב.

שמענו את טענות הצדדים; נציין, כי משרד החינוך לא צורף משום מה כמשיב, אף שהיה צד בערכאה הדיונית.

אין בידינו להיעתר לערעור, שהוא כולו עובדתי. נציין כי איננו בטוחים שנתיבות שילמה כל המגיע, אך אין לנו דרך לטפל בכך משלא הועד מר קלעג'י, משקבע בית המשפט באשר להלוואות את אשר קבע, ונוכח חלוף הזמן. בית משפט לערעורים אינו בנוי כערכאה דיונית לטיפול במערכת חשבונאית מסובכת שבית המשפט קמא נדרש אליה וקבע לגביה אשר קבע; גם אין מקום להחזיר אליו את התיק. אף אין שאלות משפטיות אמיתיות המתעוררות כאן. חבל ששני גופים ציבוריים לא יכלו להגיע להסדרה הדדית של חובות וטענות, ואפשר הן להתבייש הן להצר על כך; אך אין בידינו כלים להושיע, משלא ניתנו כלים כאלה במלואם גם בבית המשפט קמא קמא.

איננו נעתרים איפוא לערעור. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בתשרי התשע"ג (24.9.12).