אהרון אהרוני נ' כונס הנכסים הרישמי ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.ענייננו בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבמסגרתו דחה בית המשפט את ערעורו של המערער על הכרעת המשיב 2, שהוא הנאמן בפשיטת רגל של המערער (להלן: הנאמן), בתביעת חוב שהגישה המשיבה 3 (להלן: העירייה) בגין חוב ארנונה על נכס שהיה בבעלות המערער.

2.פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכריע למעשה בערעור השני שהגיש המערער בנוגע לחוב הארנונה, העומד על כ-24,000 ש"ח. זאת, לאחר שבעקבות הכרעת הנאמן בתביעת החוב, המערער טען כי מצא אסמכתא לפיה שילם סך של כ-9,000 ₪ על חשבון החוב. ברם, לאחר שהעירייה בדקה בספריה, נמצא כי סכום זה שולם בגין חוב על נכס אחר שהיה בבעלות המערער וגרושתו. משכך, דחה הנאמן את ערעורו של המערער על ההכרעה בתביעת החוב, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער על הכרעת הנאמן, ועל כך נסב הערעור שלפנינו.

3.נאמר בקצרה, כי דין הערעור להידחות.

הלכה עמנו כי הביקורת השיפוטית על בעל התפקיד בדונו בתביעת חוב היא מצומצמת, באשר בעל התפקיד משמש בתפקיד מעין שיפוטי, כידו הארוכה של בית המשפט:

"תפקידו של בית המשפט בדונו בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב מצטמצם לפיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו, ולבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. הפיקוח השיפוטי על פעולותיו של בעל תפקיד מתאפיין אפוא בריסון ובהתערבות מצומצמת, כאשר לבעל התפקיד מוקנה שיקול דעת רחב בביצוע תפקידו" (ע"א 3932/21 בוארן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 19 והאסמכתאות שם (11.8.2021) (להלן: עניין בוארן)).

האמור לעיל לגבי היקף התערבות בית המשפט בהכרעת הנאמן בתביעות חוב, כוחו יפה עוד יותר לגבי ערכאת הערעור על בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על הכרעתו של הנאמן בתביעת חוב:

"הכלל שלפיו התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא תיעשה רק במקרים חריגים תקף ביתר שאת כאשר מדובר בהליך ערעורי המוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הדן בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב" (עניין בוארן, בפסקה 17; ראו גם ע"א 4909/21 קלי נ' עו"ד מיכל גלבוע, פסקה 23 (16.8.2021); ע"א 4339/21 שמעון נ' מרדכי מיכאל מנהל מיוחד לנכסי המערערים, פסקה 10 (29.8.2021); (ע"א 4873/21 יעקב ירמיש נ' עו"ד שלמה הנדל (24.10.2021)).

מכל מקום, בית המשפט המחוזי מצא כי הנאמן בחן את טיעוניו של המערער לעומקם, ובסופו של יום מצא כי לא עלה בידו לסתור את הרשומה המוסדית שהגישה העירייה להוכחת חוב הארנונה של המערער (ולא נעלמה מעינינו בקשת המערער להוספת ראיה).

4.אף על פי שהמערער הכביר באין סוף מסמכים בתיק הערעור, לא ראינו עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואף לא ביקשנו תשובה מהמשיבים (מעבר לתשובה קצרה של העירייה).

5.בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם.

המערער מטריד ו"מטרטר" את הנאמן ואת בתי המשפט פעם אחר פעם בגין חוב ארנונה בסך של כ-24,000 ₪. כמות המסמכים שהעתיר המערער על הנאמן, על בית המשפט המחוזי ועל ערכאה זו אינו עומד בשום יחס לסכום שבמחלוקת, ובהקשר זה אפנה להוראת סעיף 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הקובעת כלהלן:

לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.

6.סוף דבר שהערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות כל אחד מהמשיבים בסך 6,000 ₪ (סה"כ 18,000 ₪).

ניתן היום, י"ג באדר א התשפ"ב (14.2.2022).