הרצל מכלוף נ' מועצה דתית אשקלון ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. המערער צמצם את ערעורו. לטענתו, לא היה מקום לדחות תביעתו בחלקה מחמת התיישנות. עוד טוען הוא כי לעניין אחד מן הסכומים שנפסקו לזכותו מן הראוי היה לצרף אף ריבית ולא רק הפרשי הצמדה. המשיבה 1 משיגה בערעור שכנגד, בין היתר, על עצם חיובה לשלם סכומי כסף למערער.

2.בחנו את הטיעון שבכתב ושמענו ברוב קשב את הטיעון בעל פה. הגענו לכלל דעה כי אין לקבל את הטענות העיקריות מזה ומזה וכי יש להיעתר לערעור אך ככל שמדובר בטענה הנוגעת לריבית. בית המשפט המחוזי לא נימק את החלטתו לחייב את המשיבה 1 לשלם למערער סכום של 37,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ללא ריבית החל מיום 15.2.91 ועד ליום הגשת התביעה, שעה שהשית חיוב הכולל ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

3.בעניין זה של אי-פסיקת ריבית, הננו מחליטים לקבל את הערעור. משמע, לחיוב הנזכר של 37,500 ש"ח יצורפו הפרשי הצמדה וריבית אף לתקופה שמיום 15.2.91 ועד ליום 29.9.97. בכפוף לקבלת הערעור בנקודה זו, נדחים הערעור והערעור שכנגד ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט בחשון התשס"ט (17.11.08).