סאלח מריסאת נ' עו"ד מוחמד אבו יונס ואח'

פסק-דין

הנשיא א' גרוניס:

1.ביום 14.11.2010 החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' קיסרי) לאשר הסכם מכר שנעשה בין המשיב 1, בתפקידו ככונס נכסים, לבין המשיב 2 (להלן – המשיב). הממכר בו מדובר הורכב ממניות של המערער בחברה מסוימת ומחלקו של המערער בחלקת קרקע. המערער והמשיב החזיקו, כל אחד, במחצית ממניות החברה והיו שותפים בחלקים שווים בקרקע. החברה הפעילה תחנת דלק שנבנתה על הקרקע המשותפת. החלטת בית המשפט מיום 14.11.2010 סווגה בבית משפט זה כפסק-דין. במסגרת הערעור על פסק-הדין מבקש המערער להשיג אף על החלטות שונות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי במהלך השנים במסגרת הסכסוך שבין השניים, המערער והמשיב.

2.דעתנו היא כי דין הערעור להידחות. הטעם הראשון לדחיית הערעור הוא שהמערער לא הגיש במועד תגובה לבית המשפט המחוזי לבקשה לאישור הסכם המכר. זאת חרף ארכה שניתנה למערער. משהמערער לא הגיש התנגדות במועד מה לו כי ילין על פסק-הדין? שנית, טענותיו של המערער כנגד החלטות קודמות נבחנו בחלקן בהליכים שונים בבית משפט זה. המערער נכשל בהליכים הקודמים שהגיש לבית משפט זה. שלישית, המערער מבקש להשיג על החלטה קודמת בה נקבע שתיערך התמחרות בינו לבין המשיב. מתברר, כי המערער זכה בהתמחרות אלא שלא עמד בתנאים שנקבעו. רק בעקבות זאת נקבע כי המשיב הוא הזוכה.

3.במהלך הדיון בפנינו טען פרקליטו של המערער, בין השאר, כי בסופו של יום קיבל המערער סכום נמוך ביותר מתוך התמורה שהגיעה לו בגין חלקו בממכר. נושא זה אינו מהווה חלק מן הערעור. הוא לא עלה כלל בבית משפט קמא בפסק-הדין מיום 14.11.2010, אשר לגביו הוגש הערעור, וכמובן אף לא בהחלטות קודמות להחלטה לאשר את הסכם המכר.

4.הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחה בסכום של 50,000 ש"ח לכל אחד משני המשיבים.

ניתן היום, ט' בסיון התשע"ב (30.05.2012), בנוכחות

באי-כוח בעלי הדין.