Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

פיט אין א.ח שיקין ת"א בע"מ ואח' נ' שר הפנים ואח'

HCJ 2366/11 was decided on 30 May 2012.

The court's decision, in its own words.

סיכומו של דבר שדין העתירה להידחות וכך מוחלט. העותרים ישאו בשכר טרחה בסך 35,000 ש"ח לזכות המשיבים 2-1 ובאותו סכום למשיבה 3.

3 justices heard the case, and the ruling came on 30 May 2012.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 2366/11
Opened
2011
Decided
30 May 2012
Length
2 pages

The panel

  • א' גרוניס
  • נ' הנדל
  • צ' זילברטל

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 2366/11 פיט אין א.ח שיקין ת"א בע"מ ואח' נ' שר הפנים ואח' (30.5.2012)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 2366/11

לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס · כבוד השופט נ' הנדל · כבוד השופט צ' זילברטל

העותרים: 1. פיט אין א.ח שיקין ת"א בע"מ · 2. אנרג'י מכון כושר 2003 בע"מ · 3. גוף ראשון החדש (1988) בע"מ · 4. פנורמה קלאב חדרה בע"מ · 5. פיור סטודיו בע"מ · 6. סטודיו סי בע"מ · 7. פאר ספורט בע"מ · 8. עמית כושר בע"מ · 9. שושנה פיטנס בע"מ · 10. דיזנגוף קלאב בע"מ · 11. ירקון קלאב בע"מ · 12. נדב כושר בע"מ

נגד

המשיבים: 1. שר הפנים · 2. שר האוצר · 3. עיריית תל אביב-יפו · עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: ט' בסיון התשע"ב (30.05.2012)

בשם העותרים:

בשם המשיבים 2-1:

בשם המשיבה 3: עו"ד מלכה אנגלסמן; עו"ד שרון זנדברג · עו"ד שוש שמואלי · עו"ד דנה רייס

פסק-דין

הנשיא א' גרוניס:

1.בשנת 2004 החליטו המשיבים 2-1, שר הפנים ושר האוצר, להיעתר לבקשה של המשיבה 3, עיריית תל-אביב-יפו (להלן – העירייה), ונתנו אישור חריג לשינוי סיווג ארנונה בכל הנוגע למכוני כושר. האישור הביא לעליה בשיעור הארנונה בטווח שעד 30 אחוזים. בעתירה שבפנינו, שהוגשה בשנת 2011, מלינים העותרים, מכוני כושר הפועלים בתל-אביב-יפו, על החלטתם של השרים. כמו כן נטען בעתירה כי העירייה חרגה מהחלטתם של השרים, אשר הגבילו את ההגדלה של שיעור הארנונה לשינוי הדרגתי שנתי של חמישה אחוזים.

2.אנו סבורים כי דין העתירה להידחות, לגבי הסעד העיקרי, בשל שיהוי. כאמור, החלטתם של השרים ניתנה עוד בשנת 2004. אין כל הסבר ממשי מדוע לא ניתן היה להגיש עתירה זמן קצר לאחר שהשרים החליטו מה שהחליטו. ברור שמכל היבט שהוא, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי, חל שיהוי לגבי מרביתם של העותרים. כנראה שאחד מן העותרים החל לפעול אך בשנת 2010. ברור, כי גוף זה ידע, ולמצער אמור היה לדעת, מהו הסכום העדכני של הארנונה בעת שהחל לפעול.

3.אשר לנושא של חריגה מהחלטת השרים באשר לשיעור ההגדלה השנתי: סוגיה זו אין מקומה בבית המשפט הגבוה לצדק אלא בהליך בפני בית משפט אחר.

4.סיכומו של דבר שדין העתירה להידחות וכך מוחלט. העותרים ישאו בשכר טרחה בסך 35,000 ש"ח לזכות המשיבים 2-1 ובאותו סכום למשיבה 3.

ניתן היום, ט' בסיון התשע"ב (30.05.2012), בנוכחות

באי-כוח בעלי הדין.

הנשיאשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools