פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובניה בע"מ נ' עיריית נתניה ואח'

פסק-דין

א. בית המשפט קמא דחה על הסף את תביעת המערערת לפיצויים בגין הפקעת יתר, וזאת בשני נימוקים, האחד כי המערערת לא הוכיחה את בעלותה בנכס בו מדובר אלא לכל היותר 50%, והאחר כי על פי טבלת האיזון שצורפה לתכנית עלה ערך הקרקע שנותרה בידי המערערת עם הגדלת זכויות הבניה באופן שאינה זכאית לפיצויים. הוזכר גם שיהוי – התביעה הוגשה יום אחד בטרם ההתישנות.

ב. בערעור נטען לפנינו הן לבעלות מלאה של המערערת הן לכך שטבלת האיזון לא היתה במקומה למועד הפרסום (שכן נקבעה למעלה מעשור לפני כן), ועל כן לא היה מקום לדחיה על הסף. מטעם המשיבות נטען כי הטבלה משקפת את המצב לאשורו, וכי הבעלות נטענת בראיות חדשות ולא הוצגה כראוי בבית המשפט קמא, וכן כי אין לאפשר השגות על טבלת האיזון שעל פיה פועלת רשות מקומית, לגבי יחסיות התוצאה שבה.

ג. סבורים אנו כי יש לקבל את הערעור במובן של החזרת התיק לבית המשפט קמא לבירור עובדתי של הפרשה. בכך איננו מביעים כל דעה שהיא על התוצאה, וזאת עלינו להטעים. אכן, על פני הדברים נראה כי יש מקום לבדיקת טענת השיהוי ומשמעותה, אך בצד זאת יש לבדוק את שאלת בעלותה של המערערת, וכן את משמעותה של טבלת האיזון הותיקה אל מול המצב ערב הפרסום, גם לנוכח הלכת בראון (עע"מ 5839/06 בראון נ' הועדה המחוזית מרכז) (ואנו ערים לכך שכיום ישנם בדין "מועדי עדכון" לטבלאות איזון). כמובן אין חולק גם, כי זכויות בניה שניתנו במסגרת איחוד וחלוקה מובאות בחשבון לעניין הפיצוי.

ד. פסק הדין קמא ייבטל איפוא. התיק מוחזר לבית המשפט קמא לשמיעת הוכחות. איננו עושים צו להוצאות בבית משפט זה, נוכח העובדה שהחומר בעניין הבעלות לא הומצא כראוי בבית המשפט קמא, ומובא עתה בבקשה לראיות חדשות.

ניתן היום, ו' בחשון תשע"ד (10.10.2013).