איל פרייס ואח' נ' אלישבע וכטל

פסק-דין

בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 27.12.2010 במסגרתה קיבל באופן חלקי את בקשת המשיבה לפטור מהפקדת עירבון במסגרת ע"א 7900/10.

ביום 27.10.2010 הגישה המשיבה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 26.8.2010 (ע"א 7900/10) וביום 24.11.2010 הגישה בקשה לפטור מהפקדת עירבון. בבקשה נטען כי מצבה הכלכלי והבריאותי של המבקשת קשה וכן כי מצבו הכלכלי של בנה, המשמש לה כאפוטרופוס, אינו מאפשר לו לסייע לה בהפקדת העירבון.

ביום 27.12.2010 דחה כבוד הרשם את הבקשה לפטור מלא מהפקדת עירבון אך קיבל את הבקשה באופן חלקי כך שסכום העירבון הופחת והועמד על סך של 10,000 ש"ח. בהחלטתו, התייחס כבוד הרשם לכך שהמשיבה השמיטה פרטים חיוניים מבקשתה כגון העובדה שהיא מקבלת רנטה חודשית מגרמניה. כן ציין כבוד הרשם כי התמונה שהוצגה ביחס למצבו הכלכלי של בנה של המשיבה אינה מלאה.

מכאן הערעור שבפניי במסגרתו טוענים המערערים כי שגה כבוד הרשם בכך שהפחית את סכום העירבון שעל המשיבה להפקיד. לטענתם, המשיבה, בבקשתה לפטור מהפקדת עירבון, שיקרה והסתירה מידע חיוני על הכנסותיה ונכסיה ולכן לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת חוסר יכולת כלכלית.

דין הערעור להדחות.

עיון בטענותיהם של המערערים בערעור שבפניי מעלה כי הן אינן מגלות עילה מספקת להתערבות בהחלטתו של כבוד הרשם. כבוד הרשם ערך איזון ראוי בין זכות הגישה לערכאות של המשיבה לבין זכותם של המערערים להבטחת הוצאותיהם במידה והערעור יידחה. כבוד הרשם התייחס לכל טענות המערערים בנוגע להסתרת מידע ולחוסר תיעוד מספק בבקשה שהגישה המשיבה אך קבע כי שקלול כל הגורמים הרלבנטיים מביא למסקנה לפיה יש להפחית במידת מה את סכום העירבון שנקבע. מסקנה זו מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, ז' בשבט התשע"א (12.1.2011).