יוסף אלקודסי נ' מקורות חברת מים בע"מ

פסק-דין

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך, מיום 11.2.2018, בבש"א 8469/17, במסגרתה נדחתה בקשת המערער למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' פרסקי) ברע"א 67402-07-17, בה נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המערער על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופטת נ' חת מקוב) בת"א 52276-11-13, הדוחה את בקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

ברקע הדברים תביעה שהגיש המערער נגד המשיבה לנזקים חקלאיים שלשיטתו נגרמו בשל מחדלי המשיבה. במסגרת התיק המתנהל בבית משפט השלום, מונה ביום 13.11.2016 השמאי והאגרונום צבי פרליס כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה). לאחר שניתנה חוות דעתו של המומחה, נטען על ידי המערער כי התברר לו שהמשיבה מוזכרת באתר האינטרנט "יתרו" כאחת מלקוחותיו של המומחה וכי המומחה אף שימש כמומחה מטעם בית המשפט בתיק אזרחי אחר שאחד הצדדים לו הייתה המשיבה (ת"א (שלום פ"ת) 24237-12-10), והדבר לא דווח עובר למינויו. המערער טען שיש באמור כדי להצדיק לא רק את פסילת חוות דעתו של המומחה אלא אף את פסילת כתב ההגנה שהגישה המשיבה ועל כן ביקש שיינתן פסק דין בהיעדר הגנה וכי המשיבה תחויב בפיצויים עונשיים.

ביום 30.6.2017 דחה בית משפט השלום את בקשת המערער למתן פסק דין בהיעדר הגנה. נקבע כי אין כל בסיס בדין לבקשה במקרה מסוג זה. למען הזהירות התייחס בית המשפט גם לבקשה המובלעת בבקשתו, לפסילת המומחה וחוות דעתו. לעניין זה נקבע כי המערער לא הניח תשתית, ולו מינימלית, לצורך פסילת המומחה וחוות דעתו וכי לא קיים חשש למשוא פנים של המומחה, ובוודאי לא חשש ממשי כזה. הודגש כי הבקשה הוגשה לאחר שנתן המומחה את חוות דעתו, מה שמצריך בחינה זהירה יותר של הבקשה.

על החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בהחלטתו המנומקת מיום 13.8.2017 קבע בית המשפט כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט השלום, שלא נעתר לבקשה למחיקת כתב הגנה, למתן פסק דין בהעדר הגנה ולפסיקת פיצויים עונשיים. הודגש כי לא קיים הליך של מחיקת כתב הגנה בשל טענה לפיה הצד שכגד לא גילה את מה שנטען כי מצופה ממנו לגלות. עוד נקבע כי לא נמצא מקום להתערב גם בקביעה הנוספת לפיה לא הונחה תשתית המצדיקה את פסילת המומחה, שכן מינוי המומחה בתיק אחר בו הייתה המשיבה צד או שימוש כמומחה מוסכם מטעם המשיבה לפני שנים רבות אינו מצדיק את הפסילה.

המערער מבקש להשיג גם על החלטה זו. אלא שכפי שציינה הרשמת בהחלטתה, המועד להגשת בקשת רשות הערעור חלף ביום 15.10.2017, בעוד בקשת המערער הוגשה ביום 31.10.2017 – באיחור של כשבועיים. על כן הגיש המערער בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור, שנדחתה כאמור על ידי הרשמת.

בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הארכת מועד הקבוע בחיקוק ובכלל זה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו". טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו, בדגש על כך שככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים, כך נחלשת גם ההצדקה למתן ארכה להגשתו (וראו: בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.2006)).

בענייננו, ואף מבלי להתייחס לטעם האיחור שבהגשת הבקשה, ההליך שהגשתו מתבקשת הוא הליך בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", וכידוע, על המבקש רשות ערעור "בגלגול שלישי" לעבור משוכה משמעותית ונכבדה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); בש"א 7928/17 ורטנסקי נ' חברת דואר ישראל בע"מ (19.10.2017)). במקרה זה, בחינת החלטת בית משפט השלום מיום 30.6.2017 והחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.8.2017 מגלה כי לא נפל בהן כל דופי המצדיק מתן רשות ערעור בענייננו. סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל קלושים ביותר ובצדק בית משפט השלום לא פסל את המומחה ואת חוות דעתו ובצדק רב לא מחק בשל כך את כתב ההגנה. כמו כן, לא הוכח כי במקרה זה מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך וגם מטעם זה סיכוייו הלכאוריים של ההליך אפסיים. בדין אפוא קבעה הרשמת כי אינם תומכים במתן ארכה.

אשר על כן הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה, לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח באדר התשע"ח (5.3.2018).