צביה שטרית נ' דניאל שטרית ואח'

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטות כבוד הרשמת ד' כהן לקח (רע"א 3240/11) מיום 1.5.2011, ומיום 17.5.2011 לפיהן נדחתה בקשתה של המערערת לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, ונקבע כי עליה לשלם אגרה ולהפקיד עירבון בסך 4,000 ש"ח.

במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 31101-01-11, כבוד השופט בן ציון גרינברגר) הגישה המערערת בקשה לבית משפט זה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. ביום 1.5.2011, דחתה כאמור הרשמת את בקשתה וקבעה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ולא מובאים בה פרטים על רכושה של המערערת, ועל היקף הכנסותיה והוצאותיה. כמו כן, נקבע כי אין כל הסבר כיצד שילמה אגרה בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי. בכל הנוגע לעירבון נקבע כי לא פירטה מדוע אין ביכולתה להסתייע בסביבתה הקרובה. הרשמת ציינה כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך נחזים להיות נמוכים. בקשה לעיון חוזר שהוגשה על החלטה זו נדחתה על ידי הרשמת, אולם לפנים משורת הדין, נקבע כי המערערת תוכל להפקיד את העירבון בשני תשלומים שווים.

המערערת טוענת כי הרשמת שגתה בהחלטתו זו, שכן בנסיבות העניין, ולאור מצבה הכלכלי הקשה של משפחתה, כפי שעולה מהאישורים והמסמכים שצורפו, יש לקבל את בקשת הפטור שהוגשה על ידה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור שהוגשה, בבקשה לפטור ובהודעת הערעור הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות. לא מצאתי כל פגם בהחלטתה של הרשמת המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. יתרה מכך, נראה כי החלטתה של כבוד הרשמת נכונה וצודקת בנסיבות העניין, ומאזנת כראוי בין האינטרסים השונים. גם בבקשה לעיון חוזר וגם כעת המערערת אינה מציגה פירוט מלא ומדויק בדבר מצבה הכלכלי, על כלל הוצאותיה והכנסותיה, בששת החודשים האחרונים, שהרי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, קובעת כי "בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו ... ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". יתר על כן, גם אם אניח כי מצבה הכלכלי אינו מן המשופרים, אזי מסכים אני לקביעת הרשמת כי סיכויי ההליך הינם נמוכים, ולטעמי זאת בלשון המעטה. על כן, אין כל עילה להתערב בהחלטת הרשמת.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ה באייר התשע"א (29.5.2011).