אגוזי דוד נ' קלוד פודמסקי ואח'

פסק-דין

1.ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי מיום 28.6.2015 בע"א 2591/15, במסגרתה דחה הרשם את בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטתו מיום 8.6.2015, לפיה המערער נדרש להפקיד את העירבון בסך של 25,000 ש"ח.

2.המבקש הגיש בקשה לפטור מהפקדת העירבון, ולאחר קבלת תגובת המשיבים קבע הרשם ג' לובינסקי ביום 8.6.2015 כי דין הבקשה להידחות. הרשם קבע כי לא הונחה תשתית, ולו מינימאלית, לעניין מצבו הכלכלי של המערער. כן קבע הרשם, כי הוא לא מצא לאפשר מתן הודעת קיזוז ביחס לכספי הנאמנות המופקדים בידי המשיב 2. עם זאת, רשם לפניו הרשם את הסכמת המשיב 1 – הוא הקונה בהסכם המכר מושא ההליך – כי סכום העירבון יועבר מתוך כספי הנאמנות המופקדים בידי המשיב 2. הרשם ציין כי עניין זה יוסדר בין הצדדים ללא מעורבות בית המשפט. נקבע כי סכום העירבון יועמד על סך של 25,000 ש"ח.

3.המערער הגיש בקשה לעיון חוזר והבהרה על החלטה זו, וביום 28.6.2015 הרשם ג' לובינסקי דחה גם אותה. הרשם קבע כי הבקשה אינה מגלה עילה מבוררת לעיון חוזר, ודי בכך על מנת לדחותה. כן הוסיף הרשם, כי האחריות להפקדת העירבון אשר נקבע בקופת בית המשפט מוטלת על כתפי המערער, על אף שהסכמתו של המשיב 1 צוינה בהחלטתו הקודמת. הרשם ציין כי מן ההבהרה עולה כי הסכמה זו מותנית במסירת החזקה בנכס המקרקעין על פי ההסכם, וכן כי המשיב 2 העלה טענות מסוימות נגד השימוש בכספי הנאמנות האמורים. עוד ציין הרשם, כי מאחר שהכספים נועדו להבטחת ביצוע הסכם המכר, אין מקום שהוא יורה על עשיית שימוש בהם לצורך הפקדת עירבון. לבסוף ציין הרשם, כי עדיין לא הונחה תשתית כלשהי לעניין מצבו הכלכלי של המערער.

1.בערעור שלפניי טוען המערער כי אין לו כל מידע על מצב חשבון הנאמנות של המשיב 2, וייתכן שהמשיבים משכו ממנו את הכספים, אשר לשיטתו שייכים לו. כן טוען המערער, כי המשיבים "מסתובבים בעולם" ללא כתובת מגורים בארץ או בחו"ל. לשיטתו, המשיבים הגיבו בחצאי אמיתות ועל כן הטעו את בית המשפט. עוד הוא מציין, כי הוא נכה מוכר בכיסא גלגלים, וכי הוא סובל ממחלות רבות. זאת ועוד טוען המערער, כי הרשמת ל' בנמלך פסלה את באת כוח המשיב 2 מייצוג בהחלטתה מיום 31.5.2015, ולכן לא היה מקום לקבל את תגובתו עליה היא חתומה.

2.דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהחלטת הרשם. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)).

3.המערער – שוב – לא הציג תשתית עובדתית בעניין מצבו הכלכלי, בעוד שזוהי נקודת המוצא הנדרשת לדיון בסוגיית הפטור מהפקדת עירבון. מעבר לכך, בהודעת הערעור לא עולה כל שינוי מהותי המצדיק סטייה מהחלטת הרשם. החלטת הרשם מנומקת דייה, תוך שמפורט בה מדוע אין המערער זכאי לפטור. כן צוין בה, ואף בהחלטתו הקודמת, כי על הצדדים להסדיר את עניין העברת כספי הנאמנות ביניהם, ללא מעורבותו של בית המשפט. כל שעשה הרשם היה לרשום לפניו את הסכמת המשיב 1, אך לא ניתנה החלטה אופרטיבית המחייבת מי מהצדדים לעשות שימוש בכספי הנאמנות. דומני כי נקודה זו ברורה, ואף התחדדה בשנית כשהמערער הגיש בקשה לעיון חוזר.

4.אשר לטענת המערער כי באת כוחו של המשיב 2 מנועה מלייצגו על פי החלטת הרשמת ל' בנמלך מיום 31.5.2015, מעיון בהחלטה לא מצאתי כי הרשמת אכן פסלה את באת כוחו. כל שנקבע הוא שבאת כוחו של המשיב 2 תפנה לוועד המרכזי בבקשתה, מפני שלו נתונה הסמכות להתיר ייצוג על פי כלל 36(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

5.אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יפקיד את העירבון בסכום שקבע הרשם, בתוך 10 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. לא יעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.

ניתן היום, ג' באב התשע"ה (19.7.2015).