הלן אייזן נ' דפנה גראד ואח'

פסק-דין

1.לפניי ערעור על החלטת כב' הרשם ג' לובינסקי זיו בע"א 10022/16 (להלן: ההליך העיקרי) מיום 5.6.2017, המורה למזכירות למחוק את עורכי הדין נדלר וקלינמן כבאי כוח משיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים), לאור הודעתם כי הם אינם מייצגים את המשיבים בהליך העיקרי וכי לא ניתן לראות במענם כמען להמצאת כתבי בי דין עבור המשיבים.

2.הלכה היא כי שאלת קיומה של הרשאה פורמלית לעורך הדין לפעול בשם לקוחו הינה שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה (רע"א 5448/14 חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' עו"ד עמית לדרמן מתוקף תפקידו ככונס נכסים על יתרות ים של חברת אינובד פתרונות בע"מ (5.10.2014)). לפיכך, נוכח הודעתם המפורשת של עורכי הדין נדלר וקלינמן מיום 23.2.2017, לפיה הם אינם מייצגים את המשיבים בהליך העיקרי והם גם לא יצגו אותם בבית משפט קמא, אין מקום לטענותיה השונות של המערערת בעניין זה, ובכלל זה לטענה כי עורכי הדין ייצגו את המשיבים בהליכים אחרים. גם אין להידרש לטענת המערערת כי היה על עורכי הדין לצרף תצהיר לתמיכה בטענתם, שעה שהנטל להפרכת הודעת עורכי הדין מוטל על המערערת. בנסיבות העניין, גם אין די בקיומו של יפוי הכח אשר ייפה את כוחם של עורכי הדין להבטחת ביצוע עסקת מכר והנלווה לו בלבד.

3.המערערת טענה כי תכליתה העיקרית של ההמצאה הינה להביא לידיעת נתבע את דבר נקיטת הליכים נגדו, ולכך הוסיפה כי חזקה על עורכי הדין האמורים כי יביאו לידיעת המשיבים את דבר נקיטת ההליך נגדם. לא ניתן לקבל טענה זו. הליך ההמצאה טומן בחובו אופי כפול – הן יידוע הנתבע אודות ההליך שהוגש נגדו, והן החלת שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט על הנתבע (ראו גם: רע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ"ד מה(4) 705 (1991)). במקרה זה, כאשר מדובר בנקיטת הליך חדש, היינו בהמצאת כתב בי דין ראשון ובבעלי דין הנמצאים מחוץ לגבולות הארץ, החזקה כי עורכי הדין יביאו לידיעת המשיבים את קיומו של ההליך, אינה מספקת כלל (ראו גם: ע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (29.4.2007)).

4.המערערת גם ביקשה להיבנות מתצהיר מיום 27.2.2017 שנחתם על ידי עורך הדין קלינמן במסגרת בקשה שהוגשה מטעם אחותו, גב' גרהם, להצטרף להליך. לטענת המערערת, באותו תצהיר ציין עורך הדין קלינמן כי אם תצורף גב' גרהם לערעור, לא תצטרך המערערת לבצע המצאה מחוץ לתחום. זאת כאשר גב' גרהם אכן צורפה להליך בהחלטה שניתנה על ידי כב' הרשמת ל' בנמלך ביום 23.5.2017.

5.אלא שאין בדברי עורך הדין קלינמן כדי לשחרר את המערערת מלפעול בדרך של המצאה מחוץ לתחום, או לקבוע את מענו כמען להמצאת כתבי בי דין, בין אם צורפה גב' גרהם להליך ובין אם לאו. שנית, ולמעלה מן הצורך, עיון בתצהיר גם מבהיר את הרקע לדבריו של עורך הדין קלינמן. אומנם, עורך הדין קלינמן ציין כי אם לא תצורף גב' גרהם כמשיבה להליך העיקרי, תאלץ המערערת לבצע המצאה מחוץ לתחום למשיבים. אלא שעורך הדין קלינמן הבהיר בתצהירו (פסקה 32) כי אם לא תצורף גב' גרהם, "תמצא עצמה המערערת אל מול משיבים, תושבי חוץ, שלא לקחו כל חלק בהליך המשפטי שהתנהל בבית משפט קמא... וכמובן להתמודד עם העובדה שלא ביצעה להם מעולם המצאה כדין של כתב התביעה". מכאן שכוונת עורך הדין קלינמן בתצהירו הייתה לשכנע שכדאי למערערת לצרף את גב' גרהם לערעור, שאם לא כן היא עשויה למצוא עצמה לפני שוקת שבורה דווקא מפני שהמשיבים הם תושבי חוץ ובלתי מיוצגים. מכאן גם מתבקשת המסקנה כי טענת המערערת לפיה התצהיר האמור "כובל" את עורך הדין קלינמן אשר יש לראות במענו כמען להמצאת כתבי בי דין, אינה יכולה להישמע.

סופו של יום, נראה כי המערערת מבקשת למצוא מענה לקשיים הכרוכים בהמצאת כתבי בי דין למשיבים, שמענם מחוץ לגבולות ישראל, אך אין בכך כדי לגבש עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הרשם.

הערעור נדחה אפוא.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' בתמוז התשע"ז (27.6.2017).