לוי חלה נ' יעקב אדמוני ואח'

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח, מיום 26.6.2011, שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המערער להארכת מועד להגיש ערעור בעניין פסלות שופט (בש"א 1695/11).

ביום 2.3.2011, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח-תקוה (כבוד השופט נ' שטרנליכט) שלא לפסול עצמו (תא"מ 1295-02-09).

ביום 26.6.2011, דחתה כבוד הרשמת, כאמור, את הבקשה. בהחלטתה, קבעה כבוד הרשמת, כי היות והמערער היה מיוצג בדיון שהתנהל בבית משפט השלום, המועד הקבוע להמצאת ההחלטה בעניין הפסלות, הוא המועד בו הומצאה ההחלטה לבא-כוחו, וזאת למרות שהמערער הגיש את בקשת הפסלות בעצמו. בהתאם, קבעה הרשמת, כי הערעור לבית משפט זה הוגש באיחור של יומיים וזאת ללא כל הסבר סביר. עוד קבעה הרשמת, כי כיוון שהמערער היה מיוצג בהליך, לא ניתן לקבל את טענתו, שלפיה לא ידע מהו סד הזמנים להגשת הערעור. בנוסף, קבעה הרשמת, כי המערער השתהה בפנייתו ללשכה לסיוע המשפטי, ולכן לא ניתן לראות בפנייה זו כטעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה. לבסוף, קבעה הרשמת, כי סיכוייו הלכאוריים של ערעור הפסלות נחזים להיות קלושים, וזהו הטעם העיקרי לדחיית הבקשה.

לשם השלמת התמונה יוער כי פנייה שהגיש המערער ללשכת הסיוע המשפטי המטפלת בעניינו, לקבלת סיוע בהגשת ערעור הפסלות, נענתה בשלילה.

מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו טוען המערער כי שגתה כבוד הרשמת בכך שלא קיבלה את בקשתו להארכת מועד. בין היתר, טוען המערער, כי בקשת הפסלות שהגיש מגלה עילה. עוד טוען המערער, כי הודעת בא-כוחו בהליך המתנהל בבית משפט השלום, שלפיה קיבל את ההחלטה בעניין דחיית בקשת הפסלות ביום 18.2.2011, אינה נכונה. לבסוף, מבקש המערער כי נורה ללשכה לסיוע המשפטי לסייע לו בהגשת הערעור.

לאחר שעיינתי בהחלטת הרשמת ובהודעת הערעור על צרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות. המערער לא הצביע על פגם בהחלטתה של הרשמת המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. יתרה מכך, נראה כי החלטתה נכונה וצודקת בנסיבות העניין. אף לטעמי המערער לא הציג "טעם מיוחד" אשר יצדיק את הגשת הערעור באיחור, זאת בייחוד לסיכוייו, שאינם נחזים להיות גבוהים. לבסוף, לא מצאתי מקום להורות ללשכה לסיוע משפטי לשנות את החלטתה בעניין מתן סיוע למערער בהליך זה.

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נדרשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' באב התשע"א (3.8.2011).