עמוס ליאור נ' משרד התשתיות ואח'

פסק-דין

לפניי ערעורים על החלטת כבוד הרשם ג' שני (בבר"ם 5125/12א' ורע"א 5127/12) מיום 7.6.2012, שם הוחלט שלא ליתן למבקש פטור מאגרה בגין בקשות רשות ערעור שהגיש.

עניינן של שתי בקשות רשות הערעור לגביהן ביקש המערער כי יינתן לו פטור מאגרה הוא בפסקי דין של בית המשפט המחוזי אשר דחו ערעורים שהגיש המבקש על החלטות רשמים שבהן נדחו בקשותיו לפטור מאגרה בגין תביעות שהגיש לבית המשפט המחוזי.

בהחלטתו קבע הרשם, בין היתר, כי בקשות רשות הערעור – אשר נדונות בבית משפט זה ב"גלגול שלישי" – אינן מגלות עילה במידה שתצדיק התערבות של בית משפט זה, קל וחומר שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית.

בכתב הערעור שהוגש בבש"א 5699/12 עותר המערער לדון בערעור במעמד צד אחד. כמו כן, לכתב הערעור שהוגש בבש"א 5697/12 צרף המערער שתי בקשות: באחת ביקש להורות על ביטול תשלום קנס ובשנייה עתר בין היתר לצירוף משטרת ישראל לתביעה שהגיש, אלא שאיני סבור שזהו המקום לדון בהן. יתר על כן, בכתבי הערעור מעלה המערער טענות בעניין מצבו הבריאותי וכן טענות נוספות שגם אליהן אין מקום להידרש במסגרת זאת.

לאחר שעיינתי בכתבי הערעור ובהחלטת הרשם הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעורים להידחות. יש לזכור תחילה כי בידי הרשם נתון שיקול דעת רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה- מעלה החמישה (לא פורסם, 29.8.2005). במקרה דנן הפעיל הרשם את שיקול דעתו כראוי. בכדי ליתן פטור מאגרה בגין הגשת הליך, מוטל על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה (ראו: תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; בש"א 448/11 עטייה נ' בנק לאומי למשכנתאות (טרם פורסם, 18.1.2011); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 872 (2010)). במקרה שלפניי, על פני הדברים איני סבור כי הבקשות מגלות עילה, על כן בדין קבע הרשם כי המערער אינו עומד בתנאי זה, ומשכך דין הערעורים להידחות מטעם זה בלבד.

סיכומו של דבר, הערעורים נדחים. המערער ישלם את האגרה בשני התיקים בתוך 10 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו (ימי הפגרה יבואו במניין הימים). אם לא יעשה כן יימחק ההליך שלא תשולם בו האגרה וזאת ללא כל הודעה נוספת.

ניתן היום, כ"ה באב התשע"ב (13.8.2012).