עליזה בוחבוט נ' דיב נגיב ואח'

פסק-דין

1.זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם י' מרזל מיום 14.12.06 לפיה נדחתה בקשת המערערת לפטור מאגרה ומערבון בגין בקשת רשות ערעור שהגישה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, לדחות את בקשתה לדיון חוזר בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. כבוד הרשם נכון היה להניח שמצבה הכלכלי של המערערת אינו מן המשופרים, אף כי לא צירפה תיעוד מספיק לעניין זה. הנימוק העיקרי בגינו החליט לדחות את הבקשה הוא הסיכוי הקלוש שהמבקשת תזכה בהליך. בהקשר זה ציין כבוד הרשם כי טענות המערערת נדחו בבית משפט השלום וכי הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי נמחק בהסכמתה. בנסיבות אלה, כך קבע, אין הצדקה למתן פטור מלא אלא יש להפחית את הסכומים לתשלום ועל כן, הורה כי על המערערת לשלם אגרה בסך 300 ₪ ולהפקיד ערבון מופחת בסך של 3,000 ₪.

2.על החלטה זו מלינה המערערת בפניי. טענותיה של המערערת מתייחסות לעניין הערבון, ואילו סכום האגרה המופחת שולם על ידה. המערערת שבה ומציינת כי מצבה הכלכלי קשה וכי סיכויי הערעור טובים נוכח המסקנות הבלתי סבירות שאליהן הגיע בית המשפט קמא במקרה דנן. עוד היא טוענת כי מכל מקום סיכויי הערעור אינם קלושים במידה המצדיקה את שלילת הפטור ולבסוף היא טוענת שגה הרשם משדחה את בקשתה להמרת הערבון בערבות צד ג'.

3.כלל הוא כי בכל הנוגע לפטור מערבון מסור לרשם שיקול דעת רחב וההתערבות בשיקול דעתו במסגרת הליך של ערעור ממילא מצומצמת ותיוחד אך למקרים חריגים המצדיקים זאת. החלטת הרשם להפחית במקרה דנן את סכום הערבון אך לא לפטור את המערערת כליל מתשלומו היא החלטה ראויה המבוססת על ההלכה כי אין די בדלות כלכלית, אפילו הוכחה כדבעי, כדי להצדיק פטור מערבון. במקרה דנן סבר כבוד הרשם כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. עמדתו זו מקובלת עלי ולא מצאתי בטיעוני המערערת טעם המצדיק התערבות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ו בשבט התשס"ז (14.2.07).