דב הלבץ, רו"ח נ' אילמקו חברה ישראלית לייצור מנורות בע"מ ואח'

פסק-דין

השופט א' ריבלין:

במסגרת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי, הגישו המשיבים – הם המערערים בהליך העיקרי – בקשה לפטור מהפקדת עירבון ובצדה בקשה למתן ארכה להפקדתו. כבוד הרשם עודד שחם, אשר בפניו הובאה הבקשה, הסביר כי "מן החומר שבפניי עולה כי קופת הפירוק של המערערת [המשיבה 1] ריקה, כי ההוצאות הכרוכות במימון ההליכים המשפטיים מומנו עד עתה על ידי המפרק, וכי המפרק פנה לחשב הכללי במשרד האוצר בבקשה לממן את הליכי הפירוק. מתברר כי טרם נקבע מועד לפגישה בין המפרק לבין החשב הכללי. על רקע זה נתבקשה ארכה של 60 ימים בהפקדת הערבון, על מנת לאפשר מיצוי של הפעולות מול החשב הכללי". אלא שכבוד הרשם סבר כי מתן הארכה המבוקשת יוצר התארכות בלתי-סבירה בהליכים, שאין לה הצדקה, משלא באה טענה כי אין בידי המפרק לממן, למצער בתקופת הביניים, את הפקדת העירבון. עם זאת, בהתחשב בגובה ההוצאות שהושתו בערכאה הקודמת, העמיד כבוד הרשם את סכום העירבון על 6,000 ש"ח. על כך מלין המערער, וטוען כי יש לשקול את סכום ההוצאות העשוי להיפסק בערכאה זו, ולא את זה שנפסק בערכאה הקודמת. כן הוא גורס, כי היה מקום לקבוע שהמדינה היא בבחינת "סביבתם הקרובה" של המשיבים, ועל כן, יש לקבוע את סכום העירבון בהתחשב ביכולתה הכספית של המדינה. המערער מדגיש, כי סכום ההוצאות שנפסק לטובתו בהליך הקודם – לא שולם.

דין הערעור להידחות. ברגיל, אין מקום להתערב בשיקול-דעתו של כבוד הרשם בעניינים כגון דא, והמקרה שבפנינו אינו מגלה עילה לסטות מנוהג זה. כבוד הרשם החליט, בהתחשב בנסיבות העניין ובהוצאות שנפסקו בערכאה הקודמת, להפחית את סכום העירבון, תוך דחיית הקשה למתן פטור מלא ולהארכת מועד להפקדתו. בהחלטה זו לא נפל פגם.

הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב בחשוון תשס"ה (27.10.04).