שמעון בלילתי נ' פרקליטות המדינה

פסק-דין

העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטתה של פרקליטות המדינה לדחות את עררו של העותר על החלטת המשטרה לסגור את תיק החקירה שנפתח עקב תלונתו נגד שכנו (להלן: הנילון או השכן).

בין העותר לבין שכנו קיים סכסוך ממושך. בשנת 2004 הגיש השכן לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (השופט ח' לחוביצקי) תביעה נגד העותר, שבה נטען כי העותר שרט את רכבו במספר הזדמנויות. העותר הגיש תביעה שכנגד, לפיה השכן שרט את רכבו שלו, ואף גרם להפסקות חשמל מכוונות בביתו. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתו של השכן ודחה את התביעה שכנגד. העותר חויב בנזקיו של השכן. על פסק הדין האמור הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' שפירא). בקשת רשות הערעור נדחתה. כעבור זמן הגיש העותר תלונה במשטרה נגד השכן. בתלונתו טען, כי השכן הזיק לרכושו וחיבל בארון החשמל שלו, באופן שפגע באספקת החשמל לדירתו. ביום 16.10.2006 הודע לעותר על החלטת המשטרה לסגור את תיק החקירה שנפתח בעקבות תלונתו. העותר הגיש ערר לפרקליטות המדינה על החלטת המשטרה לסגור את התיק. ביום 2.9.2007 דחתה הפרקליטות את עררו של העותר. בהחלטת הפרקליטות צוין, כי בעקבות תלונותיו של העותר זומן הנילון לחקירה, שבה הכחיש כל קשר לנזקים הנטענים. נקבע, כי לא היו בתיק ראיות אובייקטיביות שיכלו לקשור את הנילון למעשים הנטענים. כן נקבע, כי התלונה בדבר ניתוק החשמל על ידי הנילון היתה ספקולטיבית גרידא. נוכח כל אלה, דחתה הפרקליטות את הערר. על החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו.

בעתירתו טוען העותר – בלשון בוטה ומתלהמת – כי תיק החקירה נסגר הודות לקשריו של הנילון עם בכירים במערכת המשפט, אשר הפעילו לחץ לשם סגירת התיק. העותר אינו מניח תשתית כלשהי לביסוס הטענות האמורות, אשר מופנות כנגד כל הרשויות הנוגעות לעניין.

דין העתירה להידחות על הסף. העותר מעלה טענות כוללניות, תוך הפניית האשמות חמורות ומשוללות כל יסוד. העתירה מנוסחת בלשון גסה, משתלחת ובלתי ראויה. העובדות נשוא העתירה בכללותן אינן מגלות כל עילה להתערבותו של בית משפט זה. כלל נודע הוא כי בית משפט זה אינו נוטה להתערב בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בענייני חקירה פלילית והעמדה לדין. החלטות אלה אינן חסינות, כמובן, מפני ביקורת שיפוטית, אך בית משפט זה יתערב בהן רק במקרים חריגים, בהם לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי (ראו בג"ץ 5566/07 שמעוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 9.9.2007) והאסמכתאות המובאות שם). בענייננו טענותיו של העותר משוללות כל יסוד. ברי כי אין בהן כדי להצביע על פגם כלשהו בהחלטה לסגור את התיק, ובוודאי שאין בהן כדי לשכנע כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"א בניסן התשס"ח (16.4.08).