סובחי אבו לוז נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

לפנינו עתירה לצו על תנאי אשר יורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחרר העותר לאלתר ממאסרו.

1.העותר, יליד שנת 1988, נולד במצרים. בחודש פברואר 1998 נכנס העותר - שאביו פלסטיני - לרצועת עזה, על פי היתר ביקור ומאז ועד ליום מעצרו התגורר ברצועה.

2.ביום 23.3.2006 נעצר העותר והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של אימונים צבאיים אסורים לפי סעיף 143(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירת הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954. העותר הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בבאר-שבע ונגזר עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ו-20 חודשי מאסר על תנאי (בכתב העתירה טוען העותר כי הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל).

3.לטענת העותר, לאחר הניכוי המנהלי הוא אמור היה להשתחרר מן הכלא ביום 11.8.2008 אולם לדבריו, לאחר בירור נמסר לבא כוחו כי אין כוונה לשחררו ובכוונת השלטונות להרחיק את העותר למצרים. עוד טוען העותר כי פניותיו לקצינת האסירים בבית הסוהר קציעות ולמחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, לצורך קבלת צו הגירוש בעניינו, הושבו ריקם.

4.העותר טוען כי אין לו תעודת זהות או דרכון כלשהו ולכן לא ניתן לגרשו למדינה אחרת, ומשמעות הדבר, לדבריו, כי הוא יישאר במעצר שלא כדין בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ותוך פגיעה בחופש התנועה שלו.

5.לאחר עיון בכתב העתירה על נספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות על הסף. כפי שצויין לעיל, העותר פנה לקצינת האסירים בבית הסוהר קציעות, בו כלוא העותר, על מנת לקבל את צו הגירוש המתייחס לעותר. קצינת האסירים, סג"ד מרגלית כהן, השיבה לב"כ העותר ביום 18.8.2008 כדלקמן:

"מבדיקה מול מחלקת האסיר עולה כי אין בסמכותנו להעביר אליך את צו הגירוש. עליך לפנות אל יועמ"ש משרד הפנים."

6.חלף פנייה ליועץ המשפטי של משרד הפנים, כפי שייעצה לו קצינת האסירים, פנה ב"כ העותר ישירות למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. עו"ד אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים, השיבה לב"כ העותר ביום 2.10.2008 כדלקמן:

"נציין, כי בשל עומס העבודה המוטל על מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אין באפשרותנו לקיים מעקב שוטף אחרי הטיפול המנהלי בבקשות שונות המוגשות לרשויות המוסמכות, אלא במקרים חריגים כגון מצבים המחייבים פתרון מיידי.

נבקש אפוא כי תמצה את הטיפול בנושא פנייתך אל מול הרשות המוסמכת."

7.המסקנה המתבקשת היא כי העותר נמנע מלמצות את ההליכים בפני הרשויות המוסמכות, ומסיבות השמורות עמו לא פנה ליועץ המשפטי של משרד הפנים כפי שהציעה לו קצינת האסירים. בנסיבות אלה, אין מקום כי בית משפט זה ייענה לעתירתו של העותר בטרם מיצה את ההליכים המנהליים העומדים לרשותו [ראו למשל: בג"ץ 9173/05 קקון נ' פרקליט המדינה (לא פורסם, 26.3.2006); בג"ץ 11156/07 פרץ נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 13.1.2008)].

אשר על כן, נדחית העתירה על הסף.

ניתן היום, ד' בכסלו תשס"ט (1.12.08).