Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

איוב יוסף שקיר ועוד 47 אח' נ' מדינת ישראל ואח'

HCJ 10219/08 was decided on 12 June 2011.

The court's decision, in its own words.

בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 12 June 2011.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 10219/08
Opened
2008
Decided
12 June 2011
Length
2 pages

The panel

  • א' גרוניס
  • י' דנציגר
  • ע' פוגלמן

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 10219/08 איוב יוסף שקיר ועוד 47 אח' נ' מדינת ישראל ואח' (12.6.2011)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 10219/08

בפני: כבוד השופט א' גרוניס · כבוד השופט י' דנציגר · כבוד השופט ע' פוגלמן

העותרים: איוב יוסף שקיר ועוד 47 אח'

נגד

המשיבים: 1. מדינת ישראל · 2. משרד הביטחון · 3. משרד הפנים · 4. המינהל האזרחי-משרד התיאום והקישור,נציגות אבו דיס · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: עו"ד ס' שחאדה; עו"ד א' אבוקטיש; עו"ד ר' מזאל

בשם המשיבים: עו"ד ה' גורני

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

1.עתירה זו מצרפת עניינם של 48 עותרים ובני משפחותיהם, הרשומים במרשם האוכלוסין באזור יהודה והשומרון (להלן: איו"ש), אשר מבקשים כי נורה על חידוש היתרי הכניסה והשהייה לישראל שניתנו להם מטעם המפקד הצבאי באיו"ש. ביסוד העתירה טענת העותרים, כי על אף הרישום האמור, בפועל הם תושבי ג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים, שם נולדו ושם מרכז חייהם.

2.סוגיית תושבי איו"ש המתגוררים זה שנים רבות בירושלים שלא כדין נדונה על ידי הדרג המדיני, בשלבים שונים. בשנת 1998 הותווה הסדר, שתמציתו היא כי אדם שיוכיח מגורים ברצף בירושלים לכל המאוחר מיום 31.12.1972, יוכל לקבל היתר שהייה שיאפשר לו להוסיף ולשהות בירושלים בבית בו התגורר. מאוחר יותר, בשנת 2007, התקבלה החלטת ממשלה מס' 2492. החלטה זו נועדה ליתן מענה לתושבי איו"ש הרשומים במרשם האוכלוסין הפלסטיני ומתגוררים שלא כדין במזרח ירושלים משנת 1987, אשר בניית גדר הביטחון באזור ירושלים פגעה באופן ממשי במרקם חייהם (להלן: הסדר 87). להשקפת העותרים, דין בקשתם למעמד להתקבל גם על יסוד הסדרים אלה.

3.עתירה זו נקבעה לדיון מקדמי ולאחר הגשת הודעות מעדכנות על-ידי הצדדים, באנו לידי מסקנה כי – במתכונתה הנוכחית – דינה להימחק.

הלכה פסוקה היא כי אין לצרף בעתירה אחת עותרים שונים, שעניינם נפרד, אפילו הוא בעל אופי דומה (ראו למשל: בג"צ 6432/01 חסאן נ' כרמון (לא פורסם, 30.9.2001); בג"צ 4882/03 ג'בארין נ' שר הפנים (לא פורסם, 2.6.2003); בג"צ 2336/05 חליפה נ' שר הפנים (לא פורסם, 17.11.2005)). כפי שעולה מההודעה המעדכנת האחרונה שהגישה המדינה, קיימת שונות בולטת בין העותרים השונים. כך למשל – בקשתם של העותרים 4-1 לפי הסדר 87 אושרה. להבדיל מכך – יש מי שהגיש בקשה לפי הסדר 87 וזו נדחתה מטעמים ביטחוניים. אחרים הגישו בקשות לפי הסדר 87 וטרם התקבלה הכרעה בעניינם. לעומת כל אלה, חלק מן העותרים כלל לא הגישו בקשות לפי הסדר 87. לשון אחר – לא זו בלבד שעסקינן בעניינים שונים; אף זו – חלקם של העניינים אינו בשל לביקורת שיפוטית בהיעדר החלטה מינהלית סופית.

4.הפועל היוצא של דברינו עד כה הינו שנוכח צירופם של עניינים שונים בעתירה אחת, אנו מחליטים – על פי אמות המידה המקובלות – למחוק אותה על הסף. אין במחיקה כדי לפגוע בזכותם של יחידי העותרים להגיש עתירות פרטניות, ככל שקיימת עילה לכך, ואין בה משום נקיטת עמדה בנושאים שהועלו בעתירות, כמו גם בזהותו של בית המשפט המוסמך (שאלה אחרונה זו עומדת להכרעה בהליך אחר).

בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, י' בסיון התשע"א (12.6.2011).

שופטשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools