דנה ברונשטיין ו-20 אח' נ' משרד החינוך

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

1.ברקע העתירה ההוראות המיוחדות הניתנות על ידי המשיב בצל מגפת הקורונה. בקשת העותרים, הורים לילדים על הרצף האוטיסטי הלומדים בחינוך המיוחד, היא כי נורה למשיב להורות על החזרת יום הלימודים הארוך עד לשעה 16:45 והלימודים ביום שישי, לילדים שאובחנו על רצף האוטיזם, הלומדים בגני תקשורת של החינוך המיוחד.

2.בהוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך "חינוך מיוחד – שעות הלימוד במסגרת החינוך המיוחד" (מיום ה' באייר התשנ"ח) נקבע כי מרבית מסגרות החינוך המיוחד פועלות בשגרה עד השעה 14:30. לצידן, ישנן מסגרות הפועלות עד לשעות אחר הצהריים, וביניהן מסגרות עבור תלמידים על הרצף האוטיסטי אשר פועלות עד לשעה 16:45. ברם בתקופת הקורונה נדרש משרד החינוך לערוך התאמות לפעילות מסגרות החינוך המיוחד, בהתאם למגבלות ולהנחיות המשרד. עם הכניסה ל"סגר השלישי", החל מיום 7.1.2021 עברו מסגרות החינוך המיוחד למתכונת פעילות מקוצרת, וכלל המסגרות מקיימות פעילות עד לשעה 14:00.

3.העותרים טוענים כי המתווה שפרסמה הממשלה ליציאה מהסגר במערכת החינוך – "מתווה החזרה המלא – לימודים במערכת החינוך" מפלה את ילדיהם לרעה. על פי מתווה זה, החזרה לשגרה תתבצע על פי עקרונות "רמזור", כך שבישובים "ירוקים", "צהובים" ו"כתומים" (שהוחרגו ללמידה פיסית), יחזרו חלק מילדי ישראל ללמידה מלאה. בין היתר, גני הילדים בחינוך הרגיל יחזרו לפעילות במתכונת רגילה, 6 ימים בשבוע, לרבות צהרונים עד השעה 16:30. לעומת זאת, תלמידי הגנים בחינוך המיוחד ימשיכו ללמוד 5 ימים בשבוע עד השעה 14:00 בלבד.

4.בתגובתו המקדמית לעתירה טען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובהיעדר עילה להתערבות. גני התקשורת של החינוך המיוחד מאופיינים במספר רב של אנשי צוות שנותנים טיפול במקביל במספר גנים ועל כן בתקופת הקורונה אין אפשרות להפעלת המסגרות עד לשעה 16:45. קיצור משך הלימודים עד השעה 14:00 הוא שמאפשר את המשך הפעלת המסגרות. על אף מתווה החזרה לשגרה מלאה, ההתנהלות סביב מערך החינוך המיוחד נעשית בהתאם למאפיינים הייחודיים הקיימים במערך זה, בשים לב לאוכלוסיית התלמידים והצוות המקצועי הדרוש לעבודה במערך זה. המשיב אף דוחה את טענת העותרים לאפליה, שכן לשיטתו ההשוואה בין שתי מערכות החינוך שגויה מיסודה והחינוך המיוחד אף תועדף לטובה לאורך כל תקופת הקורונה.

5.דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר מיצוי הליכים. כפי שעולה מהעתירה, העותרים פנו לראשונה למשיב ביום חמישי, 11.2.2021. כבר ביום שני, 15.2.2021 ובחלוף ארבעה ימים בלבד, הוגשה העתירה, מבלי שניתנה למשיב שהות מינימלית להידרש לסוגיה. כפי שנקבע לא אחת, חובת מיצוי ההליכים אינה מתמצה בפניה מקדימה לגורם המוסמך ועל העותר להראות כי לאותו גורם ניתן זמן סביר להשיב (ראו: בג"ץ 7341/20 גוטליב נ' משרד החינוך (28.10.2020); בג"ץ 7365/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה (27.10.2020)).

העתירה נדחית אפוא על הסף, מבלי שאנו נדרשים לגופה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז באדר התשפ"א (28.2.2021).