Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

אחמד עיד זחאיקה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה,ירושלים

HCJ 10729/03 was decided on 14 January 2004.

The court's decision, in its own words.

מטבע הדברים, עם דחיית העתירה מתבטל גם צו הביניים שניתן על ידי בית משפט זה ביום י"ג בכסלו תשס"ד (8.12.2003).

3 justices heard the case, and the ruling came on 14 January 2004.

Court
The Supreme Court
Case
HCJ 10729/03
Opened
2003
Decided
14 January 2004
Length
2 pages

The panel

  • דורית ביניש
  • אדמונד לוי
  • אשר גרוניס

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 10729/03 אחמד עיד זחאיקה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה,ירושלים (14.1.2004)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

פסק-דין

בבית המשפט העליון

בג"ץ 10729/03

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס

העותר:

אחמד עיד זחאיקה

נ ג ד

המשיבים:

1.הועדה המקומית לתכנון ולבניה,ירושלים

2.שר המשטרה

3.עבוד איווי

4.דיגל השקעות ואחזקות בע"מ ח.צ. 555555

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: עו" ג'וני שחאדה

בשם המשיבה 1: עו"ד אילנית מיכאלי

בשם המשיב 2: עו"ד ערן אטינגר

בשם המשיב 3: עו"ד יוסף ריכטר

בשם המשיבה 4: עו"ד יוסף בנקל, עו"ד עידן גוטמן

פסק – דין

עניינה של העתירה הוא בסכסוך קרקעות שבין העותר ואחדים מתושבי שכונת ג'בל אל-מוכבר בירושלים, לבין משיבה 1, הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (להלן: "הוועדה המקומית"), ומשיבים 3 ו-4, יזמי בנייה, המנסים לקדם תוכניות בינוי באותו מקום.

מהעתירה ומתגובות המשיבים לה עולה, כי שתי סוגיות מצויות במחלוקת בין הצדדים: האחת, היא טענתו של העותר בדבר בעלות בקרקע נושא המחלוקת, כאשר בעל דינו לעניין זה הוא משיב 3. דא עקא, סוגיה זו הוכרעה בבית המשפט המחוזי לחובת העותר, וערעור שהוגש נגד פסק הדין תלוי ועומד בפני בית משפט זה. הסוגיה האחרת מצויה במישור היחסים שבין העותר לוועדה המקומית. לעורר השגות כנגד אישורה של תכנית בנין ערים מכוחה הופקעה הקרקע שבמחלוקת, וגם סוגיה זו הובאה להכרעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אולם הדיון בה טרם הסתיים.

הנה כי כן, מדובר בסכסוך אזרחי מובהק, אשר מטבעו מצוי בסמכותן של ערכאות אחרות. לכך היה מודע גם העותר, וזאת מן הטעם הפשוט שהוא היה ועודנו צד לאותם הליכים. בנסיבות אלו אין מקום לקיומו של דיון מקביל גם בבית משפט זה, שאיננו מתאים לברור הסוגיות שבמחלוקת, ועל כן דינה של העתירה להידחות על הסף. לא נעלמה מעיננו העובדה כי העותר צרף גם את משיב 2, שר המשטרה, לעתירתו, אולם גם ביחס למשיב זה שוכנענו כי אין בידי העותר עילה כלשהי לקבלתו של סעד. העותר טען, כי המשטרה "מסייעת לשאר המשיבים ומפקירה את העותר". על כך הגיב משיב 2 באומרו, כי מעורבותה של המשטרה "נגעה רק להפרות סדר שהתרחשו במקום", וזאת כחלק מתפקידה בשמירת הסדר, ועל כן אין בכוונת המשטרה להתערב מעבר לנדרש לשם כך. עוד עולה מתגובת המשיב כי היה זה דווקא העותר אשר ביקש את התערבותם של אנשי החוק. נוכח האמור בהודעה זו, ובשים לב לכך שהסכסוך תלוי ועומד בפני ערכאות אחרות, אנו מחליטים לדחות את העתירה על הסף.

מטבע הדברים, עם דחיית העתירה מתבטל גם צו הביניים שניתן על ידי בית משפט זה ביום י"ג בכסלו תשס"ד (8.12.2003).

ניתן היום, כ' בטבת תשס"ד (14.1.2004).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools