יעקב עטיה נ' מדינת ישראל - המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, בגדרה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה למחול לעותר על תשלום רבית פיגורים והוצאות בגין קנס שהושת עליו.

מהחומר עולה כי למן שנת 1998 צבר העותר חובות רבים בגין עבירות תעבורה. קרן החוב הינה 3,700 ₪, ובתוספת ריבית והוצאות עומד החוב על סך של 13,011 ₪. זאת לאחר שקיבל העותר פטור מתשלום סך של 2,207 מתוספות הפיגורים, בעקבות מכתב ששלח למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: "המרכז לגביית קנסות"). במסגרת העתירה מלין העותר כי בשל הקנסות, לא חודש רשיון הנהיגה שלו, וכי אין ביכולתו לשלם את ריבית הפיגורים הנגזרת מחובו.

2.דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ. המסגרת העובדתית על בסיסה מלין העותר אינה נהירה דיה, ומן החומר דווקא עולה כי המרכז לגביית קנסות הלך צעד לקראתו, שעה שהפחית את סכום החוב ואפשר פריסתו לתשלומים. עוד יצויין כי בהחלטת המרכז לגביית קנסות צוין כי "לאחר התשלום הראשון ע"פ ההסדר... ישקול המרכז להעביר המלצה למשרד הרישוי למתן אישור לרשיון נהיגה זמני וזאת לתקופה כוללת שלא תעלה על 18 חודשים" (ההדגשה במקור). גם בכך יש בכדי להקהות מטענותיו של העותר. בכל מקרה, העותר לא הצביע על נימוק המצדיק התערבות על ידי בית משפט זה.

לצד דברים אלה יוער הנפסק בבג"ץ 5087/11 אפרים שומינוב נ' המרכז לגביית קנסות (1.2.2012): "לעת הזו לא קיים סעד חלופי לתקיפת החלטות המרכז לגביית קנסות. כפי שעולה מתגובת המשיב, מתקיימת בנושא זה עבודת מטה, ואין לנו אלא להמליץ על זירוז הטיפול בנושא". אף אנו נצטרף להמלצה זו, וביתר שאת ככל שחולף הזמן.

3.אנו מורים על דחיית העתירה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח באלול התשע"ב (5.9.2012).