עמותת רופאים לזכויות אדם ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, אלוף פיקוד דרום ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.העותרים 8-2 ו-16-10, כולם תושבי רצועת עזה, מבקשים כי יאפשרו להם להיכנס לישראל לשם קבלת טיפול רפואי בשטחה, או לצורך מעבר לגדה המערבית ולירדן. העותרת 9 מבקשת לצאת מרצועת עזה למצרים – גם היא לצורך קבלת טיפול רפואי. מקצת מן העותרים טוענים כי נשקפת להם סכנת חיים מיידית אם לא יקבלו טיפול רפואי מחוץ לגבולות הרצועה, ומקצתם טוענים כי נשקפת סכנה חמורה לבריאותם אם לא יקבלו טיפול כאמור.

מלכתחילה לא היה מקום לצרף את עניינם של העותרים לגדרה של עתירה אחת, שכן עניינו של כל עותר ועניינה של כל עותרת מצריך בירור עובדתי ובחינה משפטית שונים ונפרדים, אולם, בשל מהות העתירה החלטנו לקיים דיון לגוף העתירה (בפועל, העתירות השונות), ולהקדיש לכך יום דיונים נפרד.

2.במהלך הדיון בא עניינם של מקצת העותרים על תיקונו, והעתירה לגביהם מוצתה. בקשתו של העותר 2 (עביד אל מעתצם) לצאת מרצועת עזה לשם מעבר לירדן דרך שטחה של ישראל – אושרה, והוא בא על סיפוקו. העותרת 13 (צברין אבו שנב) נכנסה זה מכבר לישראל, וממילא יש למחוק את עתירתה. אשר לעותרת 12 (נסרין ג'לו), התברר כי בעת שנערך לה תחקור ב"מעבר ארז", בעקבות בקשתה לצאת את הרצועה מטעמים רפואיים, היא הודתה בפני החוקר כי קנתה בכסף את המסמכים הרפואיים שברשותה, וכי היא ביקשה לעשות שימוש בטענה הרפואית כדי להתאחד עם ילדה המתגורר בגדה המערבית; היא גם סיפרה על ניסיונות שעשתה בעבר כדי להיכנס לתחומי האזור – ניסיונות שלא צלחו – ונראה כי ראוי היה לה לנקוט בהליך מתאים על מנת שתיבחן האפשרות לאיחוד משפחות מטעמים הומניטריים. יתירה מכך, לבקשתנו הביעה המדינה נכונות לבחון לגופו את מצבה הרפואי, אם תמציא תיעוד אחר ומהימן. גם בעניינה של עותרת זו אין היום מקום לדון בעתירה, ושמורה לה הזכות לפנות מחדש לבית המשפט אם בקשותיה לא תעתרנה במסגרת אחד ממסלולי הפנייה האמורים.

3.העותרת 9 (רחאב אבו טה) מבקשת לצאת למצרים לקבלת טיפול רפואי, ובקשתה אושרה על-ידי המשיבים, וממילא מוצתה העתירה בעניינה. היום היא הודיעה כי אם תימנע ממנה הכניסה למצרים, היא תשקול דרך חלופית של כניסה לישראל; בקשה כזו לא הוגשה, ומשתוגש היא תידון על-ידי המשיבים לגופה.

4.העותר 3 (בסאם אל-דוס) אינו יכול לצאת את הרצועה לשום מקום, בשל שאין הוא נושא דרכון פלסטיני או דרכון אחר בר תוקף. בא-כוח המדינה הצהיר היום כי המדינה הודיעה מפורשות לרשות הפלסטינית כי אין לה התנגדות שזו האחרונה תנפיק לו – לעותר 3 – דרכון פלסטיני, וכי משעה שהדבר ייעשה, יוכל הלה לצאת מן הרצועה למצרים. נציגת העותר 3 הודיעה כי היא תשתף פעולה עם נציג המשיבים לזירוז הטיפול בצד הפלסטיני.

5.העותר 11 (אחמד שאמוט) הינו פעוט שמבקש לקבל טיפול רפואי בבית חולים בישראל. בקשתו אושרה על-ידי המשיבים, והקושי שנוצר היה בעניין כניסתו של אביו – שלגביו קיימת מניעה בטחונית לכניסתו לארץ. המדינה הודיעה כי כל מלווה אחר שאין לגביו מניעה שכזו, לרבות אמו של העותר, יורשה להיכנס לארץ, ואכן נמצא לו מלווה מבני משפחתו שיתלווה אליו, והכניסה תוסדר עוד היום, כך הודיעו המשיבים. גם העותר 11 בא, על כן, על סיפוקו. גם עניינם של העותרים 7 (רג'ב אל מע'רבי) ו-16 (מצטפא נורי) הוסדר למעשה, משהמשיבים התחייבו בפנינו כי אם עד לסוף השבוע הזה לא ייפתח המעבר למצרים דרך ישראל, הם יאפשרו לעותרים אלה לצאת לירדן דרך שטח ישראל.

6.בקשתו של העותר 8 (ראמי אל מצרי) לצאת את הרצועה אושרה עקרונית, בכפוף לתחקור בטחוני, אולם הוא טרם הגיע לתחקיר. באת-כוחו מסבירה כי הוא עוכב במעבר, אך לגוף הדברים הוא מוכן לעבור את התחקיר. נציג המשיבים הודיע לנו כי ייעשה מאמץ לקבוע לו מועד נוסף מוקדם לביצוע התחקיר. עתירתו היא, לפיכך, מוקדמת. גם העותר 10 (איאד ג'נדיה) זומן לתחקיר בטחוני והוא לא התייצב. נציגת העותר הודיעה שהוא מוגבל מבחינת מצבו הגופני לבוא לתחקיר, אך מתשובת המשיבים עולה כי מלכתחילה נדחתה בקשתו בשל קיומה של מניעה בטחונית, וכי זימונו של עותר זה לתחקיר באה בעקבות פנייה נוספת שלו.

באשר לעותר 10, וכך גם באשר לעותרים הנותרים, לאמור: העותרים 4, 5, 6, 14 ו-15, הודיעו המשיבים כי קיימת מניעה בטחונית לכניסתם לשטח ישראל. בהסכמת העותרים עיינו בחומר החסוי שהוכן לנו מטעם המשיבים בעניינו של כל אחד מן העותרים האלה, והפנינו שאלות לנציגי המשיבים מקום שנדרשו לנו פרטים נוספים על אלה המצויים בחומר הכתוב. לאחר ששקלנו את הנתונים האלה, שוכנענו כי לא קמה לנו עילה להתערב בהחלטת המשיבים למנוע את כניסתם של העותרים האלה לשטח ישראל. יצוין כי לגבי מקצת מן העותרים האלה, ניתן ללמוד כי מצבם הבריאותי מחייב טיפול דחוף. המשיבים הודיעו מצידם כי לגבי כל העותרים, ובכלל זה גם אלה שבעניינם קיים סיכון בטחוני מעצם יציאתם את הרצועה, מסכימים הם להתיר את יציאתם דרך המעברים שבשטח ישראל למצרים, וזאת ברגע שהמעברים ייפתחו בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים במצרים. אם אכן כך יהיה, במועד מוקדם, הרי שיינתן פתרון מתאים גם לעניינם של העותרים שמנועים להיכנס לישראל מסיבות בטחוניות. אם לא כך יהיה, בתוך זמן קרוב, יתכן שיהא מקום לשקול לבצע פנייה מטעמם של אלה מבין העותרים שהצורך בטיפול רפואי לגביהם דחוף ביותר, על מנת לבחון את אפשרות יציאתם לירדן. בשלב זה לא ראינו, כאמור, יכולת להתערב בהחלטת המשיבים.

7.בסיכום, עניינם של חלק מן העותרים בא על סיפוקו, ובעניינם של אחרים העתירה מוצתה. לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת המשיבים הנוגעת לעותרים האחרים. התחייבותם של המשיבים לאפשר גם את יציאתם של אלה למצרים עומדת בעינה. אנו מניחים שנסיבותיו האישיות של כל אחד מהעותרים תישקלנה במידת הצורך מחדש, מעת לעת.

בנסיבות העניין, ועל פי התוצאות השונות בעניינו של כל עותר, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' בשבט התשס"ח (8.1.2008).