עמותת א.צ.ז (אוטובוסים ציבוריים זעירים) נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

1.בצד שאלה עקרונית שהעותרת מעלה בעתירתה, טוענת היא טענות המכוונות נגד מכרז מסוים שפרסמה המשיבה 6, הוא מכרז פומבי הס/1/2005 בעניין מתן שירותי הסעים של תלמידים ועובדי הוראה (להלן: מכרז הס/1/2005). כנגד טענות אלה מעלים המשיבים טענת שיהוי, שכן העתירה הוגשה יום אחד בלבד לפני המועד להגשת ההצעות למכרז. כמו כן, מעלה העותרת שורה ארוכה של טענות נגד שר הפנים, שר החינוך, שר התחבורה, היועץ המשפטי והממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מכרז הס/1/2005 ופועלה של המשיבה 6 בהקשר זה. נוכח זאת, העתירה היא מורכבת וכוללנית, וככזו אינה בשלה לדיון בבית משפט זה.

2.יצויין כי העתירה מעלה, בין היתר, גם שאלה עקרונית, אשר לכאורה ראויה היא לליבון. שאלה זו נוגעת ל"נוהל מתן אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972, למכרזי מסגרת שעורך ארגון או מוסד ציבורי" (להלן: הנוהל לאישור מכרזי מסגרת) ולהיותו עולה בקנה אחד עם סמכותו של שר הפנים מכוח סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972.

בכל הנוגע לטענות העותרת נגד מכרז הס/1/2005 עצמו, הרי שמקומן הוא בבית המשפט אחר בין בית המשפט האזרחי ובין בבית המשפט לענינים מינהליים (מבלי שנביע עמדה בשאלת בית המשפט המוסמך), אשר יבחן, בין היתר, את טענת השיהוי שמעלים המשיבים וישקול אותה כנגד טענות העותרת. אין מניעה כי בדונו במכרז הקונקרטי יתייחס בית המשפט המוסמך גם לשאלה העקרונית בדבר הנוהל לאישור מכרזי מסגרת.

איננו נוקטים עמדה בשאלה כיצד היינו שוקלים עתירה המופנית כנגד הנוהל בלבד, שכן שאלה זו כשהיא לעצמה אינה בפנינו.

בכל הנוגע לטענות שמעלה העותרת בעניין פגיעתו של מכרז הס/1/2005 בתחרות והיותו הסדר כובל לפי סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, העלול אף להפוך את המשיבה 6 לבעל מונופולין כאמור בסעיף 26 לחוק זה, הרי שבעניין זה היה על העותרת להגיש לממונה להגבלים עסקיים תלונה מסודרת ומפורטת, על מנת שיבחן הפעלת סמכותו בנושא.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתנה היום, כ"ז באדר ב' התשס"ה (7.4.2005).