מנאל אבו עיד ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

העותרת 1 (להלן העותרת), תושבת האיזור, היתה נשואה לתושב קבע בישראל (ירושלים) מאז 1996, והיא אם לשתי בנות תושבות קבע ילידות 1999 ו-2000, העותרות 3-2. הבעל הלך למרבה הצער לעולמו. היא שוהה בישראל לפי היתרי מת"ק, ומבקשת שדרוג לרשיון לישיבת ארעי (א/5). שר הפנים, בהחלטה שתועדה במכתב המשרד מיום 23.12.14, דחה את בקשתה ל-א/5 והחליט, בנימוק של היות העותרת משמורנית של בנותיה, לאשר המשך היתרי מת"ק (היתרי שהיה) המאפשרים עבודה בישראל, קצבאות (כנראה קצבאות ילדים), וכיום גם ביטוח בריאות לפי התקנות החדשות. העתירה מבססת עצמה גם על היסטוריה של פניות לרשויות שבסופו של דבר הכניסה את העותרת לגדרי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-2003 (להלן חוק הוראת השעה). המשיבים מפנים לכך שעל פי דין היתה ההשגה צריכה להיות מוגשת כערר לבית הדין לעררים, אך עם זאת מניחים כי לא היתה מתקבלת גם שם.

על פי המצב המשפטי הקיים מצויה העותרת בגדרי חוק הוראת השעה, וכיון שחלק ניכר מן הזכויות ניתן בהיתרי מת"ק על-ידי היתרי העבודה והאפשרות לביטוח רפואי, הנה גם אם יש אי נוחות מובנת בהקשרים מעין אלה נוכח חלוף הזמן, אין מקום להתערבות לעת הזאת. רשמנו לפנינו כי כיון שתלויות ועומדות בפני בית משפט זה עתירות המעלות שאלות חוקתיות באשר לחוק הוראת השעה, יש מקום לשמור את זכויותיה של העותרת, ומחיקת העתירה אינה פוגעת בכך.

אנו סבורים גם, כי אף לאחר שיגיעו בנות העותרת לבגרות בתוך השנתיים הקרובות לערך, לא צריך להיות בכך גורם להפסקת היתרי המת"ק אף שנומקו במשמורנות, וזאת בנתון למניעה בטחונית או פלילית, ומבלי שניטע כרגע מסמרות.

ולבסוף, ביקשנו מבא כוח המשיבים כי היתרי המת"ק לעותרת יינתנו לשנתיים, בהיעדר מניעה בטחונית או פלילית, ואנו מקוים כי התשובה תהא חיובית.

העתירה נמחקת בנתון לאמור, בלא צו להוצאות.

ניתן היום, א' באדר א התשע"ו (10.2.2016).