עבדאלכרים חדיג'ה ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.בעתירה שלפנינו מבקשים ארבעת העותרים להורות למשיב 1 – הוא האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן: האפוטרופוס) – לנמק:

"מדוע לא יפעל בהתאם לסמכותו לפי סעיף 28 לחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 (להלן: 'חוק נכסי נפקדים'), יבטל את הערות ההקנייה שנרשמו על ידו ויורה על שחרור המקרקעין הנפקדים, חלקות 26, 30, 31, 33, 34 ו-37 בגוש 7807; וחלקה 45 בגוש 7830".

כפי שטענו המשיבים בתגובתם המקדמית, די בניסוח זה של הסעד כדי ללמד שדין העתירה להידחות על הסף. זאת, בראש ובראשונה, משום שלמרות הזיקה בין העותרים והמקרקעין השונים, מתברר כי העתירה כורכת בכפיפה אחת סוגיות שונות, הקשורות במסכת עובדתית נפרדת, ומעוררות שאלות משפטיות שונות. כך, ביחס למרבית רכיבי העתירה, העותרים תוקפים את החלטת האפוטרופוס כי "תתאפשר הגשת בקשת שחרור על ידי הבעלים הרשומים או יורשיהם בלבד. מרשיך אינם רשאים לפנות בבקשת שחרור לגבי נכסים אלו" (נספח 16 לעתירה). לעומת זאת, התמונה שונה ביחס לחלקים מחלקה 45 בגוש 7830 – אלה הרשומים על שם עותר 1, או שהוצג לגביהם צו ירושה של עותר 4 – שהאפוטרופוס החל לקדם את הטיפול בבקשה לשחררם (נספח 18 לעתירה). הנה כי כן, הסעד שמבקשים העותרים מעורר שאלות שונות ביחס למקרקעין ולעותרים שונים, ודי בכך כדי להביא לסילוק העתירה על הסף (ראו, למשל, בג"ץ 6012/18 דנן נ' מפקד מיט"ב (15.8.2018), ובג"ץ 8325/19 משאהרה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (26.1.2020)).

זאת ועוד, צודקים המשיבים בטענתם כי באופן בו נוסח הסעד – "מדוע לא [...] יבטל את הערות ההקנייה שנרשמו על ידו" – הרי שעומד לעותרים סעד חלופי, בדמות פנייה לערכאה האזרחית המוסמכת (ע"א 9575/02 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' בהאי, פסקה 16 (7.7.2010)).

2.מטעמים אלה, העתירה נדחית על הסף, תוך שמירה על טענות הצדדים לגופו של עניין. בהתחשב בנסיבות שהובילו להגשת העתירה – לרבות פרק הזמן שחלף מאז החל הטיפול בבקשת השחרור לגבי חלקי חלקה 45 – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג באב התשפ"א (22.7.2021).