Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

סעד אבו חלף נ' שר הפנים

HCJ 1692/12 was decided on 13 December 2012.

The court's decision, in its own words.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 13 December 2012.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 1692/12
Opened
2012
Decided
13 December 2012
Length
2 pages

The panel

  • ס' ג'ובראן
  • נ' הנדל
  • ד' ברק-ארז

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 1692/12 סעד אבו חלף נ' שר הפנים (13.12.2012)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 1692/12

לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן · כבוד השופט נ' הנדל · כבוד השופטת ד' ברק-ארז

העותר: סעד אבו חלף

נגד

המשיב: שר הפנים · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: עו"ד דוד אנג'ל

בשם המשיב: עו"ד מוריה פרימן

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה מתבקש המשיב לבוא וליתן טעם "מדוע לא תינתן תשובה סופית ותאושר בקשתו של העותר לקבלת אזרחות ישראלית...".

2.העותר, כבן 25 שנה, הינו תושב קבע במדינת ישראל מכוח רישומו מיום 22.7.2008. אמו הינה תושבת קבע אף היא ואילו אביו נתין ירדן. ביום 15.2.2011 הגיש העותר בקשה לקבלת אזרחות ישראלית בלשכת רשות האוכלוסין במזרח ירושלים. משלא ניתנה החלטה בבקשתו מזה תקופה ארוכה, הגיש העותר עתירתו זו, במסגרת ביקש כי המשיב ייתן החלטה חיובית בבקשתו.

בתגובת המשיב מיום 22.5.2012, במסגרתה טען כי הליכי מתן האזרחות הינם הליכים המצריכים בדיקה קפדנית, הציע המשיב לעדכן את בית המשפט לאחר שתתקבל החלטה בבקשת העותר. לאחר שהודיע המשיב כי בעקבות שימוע שנערך לעותר ברשות האוכלוסין הוחלט לדחות את בקשתו לאזרחות. במצב דברים זה הודיע המשיב כי העתירה במתכונתה הנוכחית – שהוגשה לצורך טיפול בבקשת העותר להתאזרחות – התייתרה.

3.עם קבלת תגובת המשיב, הוריתי לעותר כי יודיע לבית המשפט האם עומד הוא על עתירתו. בהודעה שהוגשה על ידו נמסר כי לא ניתן לקבוע שהעתירה נתייתרה, שעה שלא נתקבלו יתר הסעדים להם עתר – קבלת אזרחות. אשר על כן, ביקש העותר כי יתקיים דיון לגופו של עניין בעתירתו.

4.תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 מורה כדלקמן:

"העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר ואת הנימוקים, שבעובדה ושבחוק, שעליהם היא מתבססת...".

נמצאנו למדים אפוא כי בבואו של פרט לקבל סעד מבית משפט זה בשבתו כבג"ץ, עליו לבסס עוולה או פגם שארעו לו, או שהנסיבות מגלות שעומדים להיגרם לו. אין זה ראוי כי צד יעתור למתן החלטה שלטונית, תוך "עתירת המשך וירטואלית" למקרה שההחלטה תדחה את בקשתו. אמנם, לגישת העותר מחיקת העתירה עתה תהווה בזבוז של זמן שיפוטי ושל משאבים, שעה שיצטרך להגיש עתירה התוקפת את ההחלטה מחדש. ואולם, למטבע האמור שני צדדים. לעיתים יכול צד לתקוף את ההחלטה שנתקבלה בדרכים חלופיות. לעיתים רשאי הוא לערער עליה. אף הידברות עם הרשות לאחר מתן החלטה עשויה להוות פתרון חלופי לדיון בערכאות. כך או אחרת, סבורים אנו כי קיצור דרך עתידי בדמות "עתירת סל" שמכילה בחובה סעדים קונקרטיים, וסעדים הצפויים במידת הסתברות כזו או אחרת, אינה יכולה להיוותר על כנה במתכונתה הנוכחית. כמובן, שאין בכך משום הבעת עמדה בדבר סבירותה של ההחלטה הקונקרטית שנתקבלה בעניינו של העותר.

5.העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט בכסלו התשע"ג (13.12.2012).

שופטשופטשופטת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools