From the court's archivePetition to the High Court of Justice
ד"ר אברהם אביגור נ' מדינת ישראל ואח'
HCJ 1838/01 was decided on 6 March 2001.
The court's decision, in its own words.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
3 justices heard the case, and the ruling came on 6 March 2001.
- Court
- The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
- Case
- HCJ 1838/01
- Opened
- 2001
- Decided
- 6 March 2001
- Length
- 2 pages
The panel
- מישאל חשין
- יצחק זמיר
- דורית ביניש
This is how to cite the ruling.
בג"ץ 1838/01 ד"ר אברהם אביגור נ' מדינת ישראל ואח' (6.3.2001)
The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.
ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1838/01
בפני: כבוד השופט מ' חשין · כבוד השופט י' זמיר · כבוד השופטת ד' ביניש
העותר: ד"ר אברהם אביגור
נגד
המשיבים: 1. מדינת ישראל · 2. שר הבינוי והשיכון · 3. לוני דוידוביץ · מנהל מינהל תכנון והנדסה · 4. מר עמי גלילי · מנהל ניתוח מערכות ועו"ש · ממונה על חוק חופש המידע · משרד הבינוי והשיכון · 5. היועץ המשפטי לממשלה
פסק-דין
העתירה שלפנינו נסבה על כשירותו של העותר בהתקשרויות עם המדינה. העותר, ד"ר אברהם אביגור (אביגור), טוען כי למרות שמשרדו מצוייד בכל הכשירויות לביצוע עבודות שונות של ייעוץ בתחומי הקרקע, הביסוס, הגיאולוגיה, ההנדסה אזרחית ועוד, נמנעת המדינה שלא-כדין מהיקשר עימו בחוזים ופוסלת אותו מהשתתף במכרזים שהכריזה עליהם. כן טוען העותר בעתירתו, כי המדינה מסרבת שלא-כדין לחשוף בפניו את רשימת היועצים המוכרים על-ידי המדינה ככשירים להתקשרויות עימה בתחומי העיסוק האמורים.
עתירה זו שלפנינו ראויה שתידון לפני בית-המשפט לעניינים מנהליים. בהתאם להוראות חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000 (החוק), הוסמך בית-המשפט המחוזי - בין השאר - לדון בעתירות שעד היות החוק באו כסדר לפני בית-המשפט הגבוה לצדק. וכך, בגידרי סמכותו של בית-המשפט לעניינים מנהליים מצויה סמכות השיפוט בענייני מכרזים (כהוראת סעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק) ובעתירות לחשיפת מידע על-פי חוק חופש המידע, התשנ"ח1998- (כהוראת סעיף 2 לתוספת הראשונה לחוק).
עניינה האחד של העתירה הוא, כאמור, בהתקשרויות המדינה עם בעלי מקצוע בתחום עיסוקו של העותר. טענותיו של העותר כי המדינה נמנעת מהתקשר עימו בחוזים ופוסלת אותו מהשתתף במכרזים, הינן, למעשה, טענות המכוונות עצמן נגד מכרזים שמקיימת המדינה. העותר קובל על תנאים שונים המצויים באותם מכרזים ועל יישום אותם תנאים לגביו - בכללם תנאים של תחומי עיסוק וניסיון קודם - בעטיים נפסלת השתתפותו. טענות מעין-אלו טענות-שיגרה הן בעתירות שעניינן מכרזים, והסמכות לכך, כאמור, היא של בית-המשפט לעניינים מנהליים.
עניינה השני של העתירה הוא בחשיפת רשומות שונות שבידי המדינה, ותוקע הוא יתד בהוראות חוק חופש המידע. כהוראת סעיף 2 לתוספת הראשונה לחוק, הוקנתה הסמכות לדון בנושא זה לבית-המשפט לעניינים מנהליים, ובהיעדר טעמים מיוחדים - שלא נמצאו לנו - בית-המשפט הגבוה לצדק לא יידרש לה.
דינה של העתירה הוא, אפוא, כי תידחה על-הסף.
היום, י"א באדר תשס"א (6.3.2001).
שופטשופטש ופטת
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
The court gave these rulings around the same time.
- יצחק הלווינג נ' משרד החינוך, מדינת ישראל ואח'HCJ 1812/01 · 6 March 2001
- ד''ר אלכסנדר קורנסקו נ' הלשכה לשיקום נכי רדיפות הנאציםHCJ 1718/01 · 6 March 2001
- ד"ר יולי נודלמן ואח' נ' רוה"מ הנבחר אריאל שרון ואח'HCJ 1674/01 · 6 March 2001
- אבי אלהרר נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'HCJ 1839/01 · 6 March 2001
- אהרון מוסקוביץ נ' משרד הבטחון ואח'HCJ 6173/00 · 6 March 2001
- ההסתדרות הכללית החדשה האיגוד ואח' נ' שר התשתיות הלאומיות ואח'HCJ 7947/00 · 6 March 2001