ד''ר אלכסנדר קורנסקו נ' הלשכה לשיקום נכי רדיפות הנאצים

פסק-דין

העתירה שלפנינו עניינה קביעת נכות המזכה בגמלאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז - 1957 (החוק). בקשתו של העותר מעימנו היא, שנורה את הרשות המוסמכת לפי החוק כי תאשר לו גמלת נכות על-פי סמכותה בחוק, וזאת על-פי בקשה לגמלה שהגיש בדצמבר 1999.

עתירה זו דינה כי תידחה על הסף ולו בשל קיומו של סעד חלופי לעותר. על-פי החוק, בסעיף 3 בו, נקבע מיהו נכה הזכאי לתגמולים, ונתכוננה רשות מוסמכת לטפל בבקשות לגמלאות. מכוח סעיף 7 לחוק, הרשות המוסמכת היא המחליטה אם נתקיימו בתובע-גמלה התנאים המזכים בגמלה לפי החוק. הרואה עצמו נפגע מהחלטתה של הרשות המוסמכת רשאי, בהתאם לסעיף 17 לחוק, לערור על החלטתה לפני ועדת עררים שבראשה יושב שופט. גם על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער, בנקודה משפטית, לבית-המשפט המחוזי, ועל פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן לערער, ברשות, לבית-המשפט העליון. הנה-כי-כן, המחוקק קבע דרך ראויה ומפורטת לערור ולערער על החלטותיה של הרשות המוסמכת, ואין להידרש לעתירה המכוונת לעקוף דרך זו. כל הטענות אותן מעלה העותר לפנינו - טענות המכוונות עצמן נגד החלטותיה ומחדליה של הרשות המוסמכת - ראויות הן כי תבואנה כסדר לפני הגופים שנקבעו בחוק לדון בנושא.

בהימצא לו לעותר הליך ערר שיש בו כדי להביאו על סיפוקו, לא נמצאה לנו עילה לדון בעתירה זו שהובאה לפני בית-המשפט הגבוה לצדק, ואנו מחליטים אפוא לדחותה על הסף.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"א באדר תשס"א (6.3.2001).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.