גדעון שריאור נ' שר הביטחון – מדינת ישראל

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

העותר מבקש כי נורה לשר הביטחון לממן הקמת אנדרטה לזכר נופלי קרב כוריכור במלחמת העצמאות בישוב כפר אורנים. לטענת העותר, המשיב התעלם מפניותיו בנושא זה. בתגובה המקדמית מטעם המשיב נטען כי ביום 6.7.2017 התקיימה פגישה בין העותר לבין נציגי המשיב בדבר הקמת אתר הנצחה בישוב כפר אורנים. לפי הנטען, הובהר לעותר שהמשיב אינו מקים אתרי הנצחה אלא מסייע בתחזוקתם לפי סעיף 46(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, ה תשנ"ח-1998. למרות זאת, במכתב מיום 14.11.2017 המשיב הביע נכונות, לפנים משורת הדין, להציב אבן הנצחה במקום; וציין כי הדבר יבוצע על ידי קבלן מטעמו (להלן: המכתב מיום 14.11.2017). בה בעת, יצר המשיב קשר עם יושב ראש ועד כפר אורנים המקים, יחד עם המועצה האזורית מטה בנימין, גינת הנצחה לנופלים וללוחמים בקרב האמור; והביע נכונותו לסייע בהקמת קיר הנצחה במקום לאחר הקמת גינת ההנצחה. הקיר יוקם באמצעות קבלן של משרד הביטחון. משכך, נוכח קבלת הסעד המבוקש טוען המשיב כי העתירה מיצתה את עצמה.

העותר השיב לתגובה המקדמית מטעם המשיב, וטען, בין היתר, כי הוסכם בין העותר לבין המשיב שהעותר הוא שיטפל בהקמת האנדרטה; וכי המשיב יעמיד את המימון הדרוש לכך. עוד נטען כי המכתב מיום 14.11.2017 לא הומצא לו לפני הגשת התגובה המקדמית בעתירה שלפנינו. העותר אף ביקש לצרף לתגובתו תצהיר כחלק בלתי נפרד ממנה.

משעיינו בעתירה, בתגובה המקדמית ובתשובה לזו (ובכלל זה התצהיר) מצאנו כי דינה להידחות משאינה מגלה – על פני הדברים – עילה להתערב בפעולות המשיב. כפי שציין המשיב, נוכח החלטתו, לסייע בהקמת האנדרטה לנופלי קרב כוריכור ולממן את הקמתה התקבל הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה, ולפיכך זו מיצתה את עצמה. עם כל ההבנה לליבו של העותר, לתרומתו, ולרצונו לרכז את הטיפול בהקמת אתר ההנצחה, לא מצאנו כי מתווה ההנצחה שעליו החליטו הגורמים המוסמכים מגלה עילה להתערבות משפטית על פי אמות המידה המקובלות לביקורת שיפוטית.

העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב באב התשע"ח (24.7.2018).