Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל נ' הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד ואח'

HCJ 214/02 was decided on 6 February 2002.

The court's decision, in its own words.

אשר על כן, העתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נדחית.

3 justices heard the case, and the ruling came on 6 February 2002.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 214/02
Opened
2002
Decided
6 February 2002
Length
2 pages

The panel

  • מישאל חשין
  • דורית ביניש
  • מרים נאור

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 214/02 הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל נ' הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד ואח' (6.2.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 214/02

בפני: כבוד השופט מ' חשין · כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופטת מ' נאור

העותר ת: הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל

נגד

המשיבים: 1. הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד · העבודה והרווחה 2. ההסתדרות הכללית החדשה האגף לאיגוד · המקצועי 3. הארגון הארצי של חברות כוח אדם בישראל · שליד איגוד לשכות המסחר · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

פסק-דין

העותרת חתמה ביום 18.7.01 על הסכם קיבוצי כללי עם המשיב 3 (להלן: ארגון המעבידים), הסכם שהוגש למשיב 1 (להלן: הממונה) לרישום, כנדרש על פי הוראת סעיף 10 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן: חוק הסכמים קיבוציים). על הסכם זה הוגשה התנגדות מצד המשיבה 2 (להלן: ההסתדרות הכללית) שטענה כי העותרת אינה ארגון העובדים היציג כמשמעותו בסעיף 4 לחוק הסכמים קיבוציים, ועל כן אינה מוסמכת לחתום על הסכם קיבוצי עם המשיב 3.

בעתירתה טוענת העותרת טענות שונות כנגד אופן ניהול הליך הרישום בידי הממונה. כמו כן, טענה העותרת כנגד החלטתו של הממונה שלא למסור לידיה נתונים הנוגעים לשאלת היציגות; נתונים שנמסרו לו על ידי ההסתדרות הכללית בתנאי שלא ימסרו לעותרת. בנוסף ביקשה העותרת כי יוצא צו ביניים שימנע מהממונה לדון בהסכם הקיבוצי האמור או בכל הסכם קיבוצי אחר הנוגע לענף עובדי כוח האדם וזאת עד להכרעה בעתירה.

בתגובותיהם לעתירה טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף נוכח הוראת סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה) הקובע כי מחלוקות הכרוכות בהסכמים קיבוציים מצויות בגדר סמכותו של בית הדין הארצי לעבודה. כמו כן, טענו כי העתירה מוקדמת משהוגשה בטרם הושלם ההליך בפני הממונה. בתגובת המשיבה 2 הועלו אף טענות סף נוספות וכן טענות שונות כנגד העתירה לגופה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, ולו מן הטעם שמקומה של המחלוקת בבית הדין לעבודה. בית הדין הוא הערכאה המוסמכת והמתאימה לבירור הנושאים העולים בעתירה ונוגעים להליך רישומו של הסכם קיבוצי. מכל מקום, נכונה גם טענת המשיבים כי העתירה היא מוקדמת באשר טרם נתקבלה החלטתו הסופית של הממונה. בשלב זה לא יראה בית משפט זה להתערב בהליכים תלויים ועומדים על יסוד העילות שהעלו העותרים.

אשר על כן, העתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נדחית.

ניתן היום, כ"ד בשבט התשס"ב (6.2.02).

שופטשופטתשופטת

המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

המשפט פתוח להערות והצעות:

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools