רשיד מוחמד רשיד ברגותי נ' בית המשפט הצבאי לערעורים ואח'

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

העותר, יליד שנת 1969, תושב עאבוד; עתירתו מופנית נגד צו המעצר המינהלי שהוצא נגדו – לאחר שנחקר ארוכות על-ידי גורמי הביטחון – והמורה על מעצרו המינהלי מיום 12.12.2017 ועד יום 14.4.2018.

לדברי העותר, נסע לטורקיה לבקר את בן-דודתו, המוכר לו כאדם מסודר ואמיד. בהגיעוֹ, סיפר לו בן-דודתו כי הוא פעיל חמאס, והציע לעותר לסייע בידו. העותר סרב. את כל פרטי הביקור חשף העותר בחקירותיו במשטרה ובשב"כ, ולדבריו – אין הצדקה למעצרו המינהלי.

בבית המשפט הצבאי לערעורים הציע ב"כ המשיבים לזמן איש ביטחון לדיון חסוי, על מנת לאפשר התרשמות ישירה. ב"כ העותר התנגדה, לדבריה, נמרצות, וביקשה כי תינתן לה אפשרות לחקור את גורמי הביטחון. בית המשפט לא מצא לנכון לזמן את גורמי החקירה לדיון לפניו. לדברי ב"כ העותר, היתה זו טעות להתעלם מכך שהעותר הוא מקור האינפורמציה, ולפיכך יש להפחית עד מאד מן המשקל העברייני שיש לייחס לדבריו. דברי בית המשפט הצבאי לערעורים, לפיהם "מצאתי כי אכן בצאת המערער לחו"ל, נמצא כי היה בקשרים עם פעיל חמאס בכיר, חאלד ברגותי שמו, אשר בפעולותיו במכלול, יש כדי לפגוע בביטחון המדינה ובביטחונו של הציבור", מלמדים על כך שבמעמדו ובפעולותיו של בן-דודתו של העותר יש כדי לפגוע בביטחון המדינה; אך לא כך לגבי מעשיו של העותר עצמו. לדברי ב"כ העותר, התעלם בית המשפט הצבאי מן הקשר המשפחתי הקרוב שבין השניים, מכך שבצאתו לחו"ל לא ידע העותר דבר על מעשיו של חאלד ברגותי בן-דודתו, ואלו נודעו לו רק טיפין טיפין, ולבסוף סרב להצעתו של בן-דודתו וחזר לביתו. מלוא האינפורמציה אודות הקשרים בין השניים נמסרה על-ידי העותר בחקירותיו, ולבטח אין בחומר החסוי דבר שהעותר לא נחקר אודותיו. לדברי ב"כ העותר, היה בית המשפט הצבאי סלחני כלפי הערכאה הראשונה ולא ביקר את שיקול הדעת השגוי שהפעילה. עוד כהנה וכהנה טענה ב"כ העותר, בעיקר על כך שהבסיס למעצר מתמצה באותו ביקור של העותר אצל בן-דודתו; הא ותו לא. העותר אינו קשור לפעילות כלשהי בחמאס, הוא מועסק כנהג אמבולנס ברש"פ. אין הצדקה שיהיה בן-ערובה או קלף מיקוח כלפי אותו אחמד ברגותי.

ב"כ המשיבים השיב את אשר השיב, בתמצית, מחמת החיסיון, על המסוכנות הנשקפת מן העותר לביטחון האזור, והפנה לתגובה המפורטת בכתב מיום אתמול.

לאחר דיון במעמד הצדדים, בהסכמת ב"כ העותר, עיינו בחומר החסוי. אכן, לא קלה מלאכתו של עו"ד המייצג עותר בכגון דא, מבלי דעת מה צפוּן בחומר החסוי. גם בית המשפט אינו מסוגל לבוא בנעליו של עורך דין במצב דברים שכזה, אך נעשה המרב כדי לשקול את טיבו של החומר החסוי, לאור טענות ב"כ העותר, ובהתחשב במוגבלות הטבועה בכך שהחומר חסוי. נתנו דעתנו אפוא על החומר שהובא לעיוננו, על רקע המכלול. לאחר העיון שוכנענו כי אכן נשקפת סכנה מהעותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים, ולפיה "העותר מקיים קשרים עם חאלד ברגותי, כי הוא התבקש על-ידי חאלד ברגותי לגייס פעילים בשטח, וכי הוא מעורב בקידום פעילות טרור צבאית". מפאת החיסיון לא נוכל להכביר בדברי הנמקה, אך עמדתנו החלטית.

לפיכך, לא ראינו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי, ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, מחמת המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ב בניסן התשע"ח (28.3.2018).