התאחדות הפוקר בישראל ואח' נ' משטרת ישראל

פסק-דין

השופט ח' מלצר:

1.לפנינו עתירה של התאחדות הפוקר בישראל בע"מ בבקשה כי יוצהר שהעותרת רשאית לקיים טורניר שנתי של משחק פוקר טקסס הולדם (להלן – המשחק) על פי תקנון הטורניר. לטענת העותרת, היא מארגנת מדי שנה טורניר שנתי של המשחק בהתאם לתקנון ספציפי ומוגדר ובשנים שעברו, לאחר דין ודברים עם המשטרה (המשיבה), הותר לה לקיים את הטורניר השנתי. העותרת האריכה עד מאוד בתיאור פרטי המשחק ואף צירפה לעתירתה חוות דעת של מומחה, בניסיון להראות כי המשחק איננו בגדר הימור אסור על פי פרק ח', סימן י"ב ל חוק העונשין, התשל"ז -1977. מעיון בנספחים עולה כי העותרת נהגה בעבר לפנות למשיבה בטרם קיום הטורניר השנתי וזאת לטענתה "כדי למנוע תפיסה מוטעית של האירוע" (ראו נספח ג' לעתירה).

2.לאחר עיון בעתירה ביקשתי מן העותרת להודיע האם ומתי צפוי להתקיים הטורניר נשוא העתירה השנה והאם נעשו פניות מוקדמות כלשהן למשיבה אף זו הפעם לקראת הטורניר הצפוי, שכן בחפזונה להגיש את העתירה – לא ציינה העותרת פרטים אלה בעתירה. העותרת הגישה הודעה משלימה ובה מסרה כי לא נקבע מועד לטורניר הארצי השנתי, אולם בשים לב לכך שהטורניר העולמי צפוי להיערך בחודש יולי 2009, יש לקיים את הטורניר הארצי בחודשים אפריל-מאי 2009. עוד הדגישה העותרת כי אכן לא נעשו כל פניות בכתב למשיבה וממגעים בעל-פה שקיימה (ושוב לא פורטו) התברר שהמשיבה נותרה בעמדתה (מהעתירה עולה שהמשטרה מחזיקה בעמדה שלילית לגבי המשחק).

3.דין העתירה להידחות על הסף, הן נוכח היותה של העתירה עיונית והן בשים לב לכך שהעותרת עצמה מודה כי הגישה עתירתה זו טרם שמיצתה הליכים מוקדמים מתבקשים. נסביר הדברים להלן.

4.העתירה היא עיונית במובן זה שאין היא מבוססת על מצב עובדתי שריר וקיים, אלא כל שמתבקש בה הוא סעד הצהרתי כללי לגבי חוקיותו של משחק הפוקר טקסס הולדם וזאת בהתבסס, בין השאר, על חוות דעתו של מומחה (פרופ' אהוד לרר, ראש החוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב), המביע דעתו שהמשחק נשוא העתירה הוא משחק שתוצאותיו תלויות יותר בידע, בהבנה וביכולת מאשר בגורל, וזאת באופן משמעותי. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו נדרש לעתירות המעלות שאלות תיאורטיות בלבד, שכן נפסק כי: "בית-המשפט צריך תשתית של עובדות, במקרה נתון, כדי לבנות עליה הלכה" (ראו: בג"צ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5), 241, 250 (1999); השוו: בג"צ 2406/05 עיריית באר-שבע נ' בית-הדין הארצי לעבודה, (לא פורסם, 27.7.2005); בג"צ 2655/06 עו"ד לאור נועם נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 27.3.2006)). כלל זה לא יחול במקום שבו סירובו של בית המשפט לדון בשאלה תיאורטית עלול לסכל כל דיון כאמור בשאלות אלה, אולם לא זה המצב במקרה שלפנינו, משורה של סיבות, שאין כאן המקום לפרטן.

5.זאת ועוד – אחרת. העותרת לא מיצתה הליכים בטרם עתרה לבג"ץ וגם בכך יש כדי להוות עילה לדחיית העתירה על הסף. כידוע, מיצוי הליכים בפני הרשות המוסמכת בטרם פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק, הוא אחד הכללים הבסיסיים שהותוו בפסיקה בהקשר לביקורת השיפוטית על הרשויות המינהליות. בלא פניה מוקדמת ומסודרת מבעוד מועד לרשות המתאימה – לא יוכל בית המשפט הגבוה לצדק להידרש לעתירה (ראו: בג"צ 10381/07 עו"ד רונן עדיני נ' משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך (לא פורסם, 19.12.2007); עיינו גם: בג"צ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון ויו"ר ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, הנשיא מאיר שמגר, פ"ד מח (3) 573 (1994)); בג"צ 6193/07 ISRAEL LAW CENTER שורת הדין נ' ראש הממשלה (לא פורסם, 23.7.2007)). מעיון בעתירה אנו למדים כי בשנים הקודמות פנתה העותרת מיוזמתה למשטרה בטרם קיום הטורניר, אולם העתירה שלפנינו הוגשה טרם שנקבע אפילו מועד לקיום הטורניר השנתי וממילא מבלי שהיתה פניה מוקדמת ומסודרת למשטרה, או לכל גורם רשמי אחר שהוא. אף אם העותרת איננה מחויבת בפנייה למשטרת ישראל, כפי שעשתה בשנים עברו, הרי שעתירתה בהחלט חסרה בהיבט זה. יתר על כן הטעמים המובאים על ידי העותרת להנמקת חוסר המעש שלה במכלול (הימצאות הבעלים במשותף והמנכ"ל של העותרת בחו"ל בתקופה שקדמה לעתירה; סכסוך בין בעלי המניות של העותרת) – אין בהם הצדקה כלשהי לענייננו.

6.נוכח כל הטעמים המפורטים לעיל – העתירה נדחית על הסף מאחר ועל פניה אין היא מגלה, בשלב זה, כל עילה. העותרת תשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ב באדר התשס"ט (18.3.2009).