יצחק עדני נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק-דין

השופט א' שטיין:

1.העתירה שלפנינו תוקפת את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי) שניתן ביום 15.12.2020, בעב"ל 59323-07-20, בגדרו נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב (להלן: בית הדין האזורי), מתאריך 5.7.2020, בב"ל 65801-12-18.

2.מפסק הדין מושא העתירה עולה כי לגרסת העותר, ביום 4.8.2017 הוא נפגע בגבו בעת שעבד כמנקה. בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר בפציעתו כפגיעה בעבודה, הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי, וזו נדחתה על בסיס חומר הראיות שהונח לפני בית הדין. העותר ערער לבית הדין הארצי לעבודה, וזה דחה את הערעור בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. בפסק דינו קבע בית הדין הארצי כי "אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי המעוגנת היטב בראיות שהיו לפניו ומבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעית מעדות המערער בפניו" (פסקה 4 לפסק הדין).

3.ככל שניתן להבין מהעתירה, העותר, שאיננו מיוצג, מבקש להצביע על כשלים אשר נפלו, לשיטתו, בהליכים שהתנהלו בעניינו בפני בתי הדין, האזורי והארצי. בתוך כך, העותר מלין על פעולות שונות של עורכת הדין שייצגה אותו בהליך שהתקיים בפני בית הדין האזורי. נוכח זאת, העותר מבקש כי נורה על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי.

4.דין העתירה להידחות על הסף, ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים. הלכה היא עמנו כי בית משפט זה איננו משמש ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, וכי התערבותו בפסיקת בתי הדין לעבודה מוגבלת מעיקרה למקרים חריגים בהם מתגלית טעות משפטית מהותית אשר גורמת עוול שדורש תיקון (ראו: בג"ץ 8040/18 סיידרוב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסקה 3 (30.1.2019); בג"ץ 6574/11 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (7.6.2012)). במקרה דנן, לא מצאתי כי מתקיימים תנאי הסף להתערבותנו, מה גם שהעתירה נעדרת תשתית עובדתית בסיסית הנדרשת לצורך הדיון בה.

5.העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח בטבת התשפ"א (12.1.2021).